אוסי בנימין

כיצד דיווח מגוון ביולוגי עובר על החוק וגורם לכריתת עצים

בילדותי שאלתי את אבא מה ההבדל בין נוכל לפושע.

"הנוכל הרבה יותר גרוע מפושע, את הפושע מזהים מהר ואפשר להתגונן" הוא אמר "הנוכל לעומתו, לומד את הקורבן וקונה את אמונו"

"למה הוא עושה את זה " שאלתי "ככה הקורבן לא מתגונן והנוכל משיג הרבה יותר"

נזכרתי בהסבר כאשר קלטתי את שיטת המגוון הביולוגי לכריתת עצים,

והכעס עלה, ככל שהבנתי ש"הם" יודעים היטב מה הם עושים.

הצעת החוק ח"כ אלון טל , דיווח מגוון ביולוגי- בקלות קונה את האמון שלנו.

כידאי לקרא בהמשך את ההסבר, ולהבין :

בעזרת התעלמות מהוראות החוק, ותוכנית סביבתית חליפית לחוק , גרמה שיטת הדיווח מגוון ביולוגי לכריתות רבות, מקדשת את הצחיחות, מגבירה את החום, בנוסף -נציגי השיטה מצליחים לעצור את הייעור, ( 6 )

השיטה פוגעת בנו הרבה יותר, ואנחנו אפילו לא יכולים להתגונן.

הם לא מספרים לנו שהם כורתים עצים. הם לא מספרים שהם לא מכבדים את הוראות החוק. ( שלוש דוגמאות כאן בהמשך)

אם זה כל כך טוב וסביבתי - למה הם מסתירים? אולי כי זה בניגוד לחוק ?

החוק מגן על העצים - העצים הם צורך ציבורי ע"פ החוק.

אין חוק הגנת עשב X

אין חוק הגנת זחל Y

אין חוק הגנת נבג Z

בעזרת דיווח מגוון ביולוגי העצים נכרתים למען X,Y,Z הם המגוון הביולוגי .( דוגמאות בפוסט זה).

לקול צהלות סוחרי העצים ( סחורה במתנה)

בעוד אנו מאבדים את העצים הגדולים ביותר, ואת העושר הביולוגי אתו חובתנו לחזק ולהעצים, למען הטבע ובפרט בעלי החיים במשבר האקלים.

אם זה לא פשע סביבתי- אז מה כן

דיווח מגוון ביולוגי "הכרחי" היום בכל תוכנית כדי לקבל "אישור סביבתי" בשלב המקדים , המתכנן מקבל הנחיה להתרחק משטחים צחיחים ונדרש לתכנן דווקא על העצים "הלא רצויים" ליועצי מגוון ביולוגי. .

( חל"ט, רט"ג , המשרד להגנת הסביבה )

ההשתלטות של השיטה התבצעה מאז נובמבר 2018 (ליברמן התפטר , בחירות- 1,2,3,4 )

אנשי המגוון הביולוגי העניקו לעצמם את הזכות לתת חותמת סביבתית לתוכנית

והחליטו לשם כך להתעלם מחוק הגנת העצים .

ויותר מכך הטמיעו את השיטה בתוכנית הענק לשטחים פתוחים ותשתיות תמ"א אחת.

וזו ההוכחה לכך, שכולם יודעים שזה לא תקין:

את רישיון הכריתה לא מבקשים למען מגוון ביולוגי, מבקשים לסיבה אחרת: בניה/ תשתיות, שינוי ממשק וכדומה.

(פקיד יערות ממשלתי, וראש מנהל תכנון, והאחראית תכנון במשרד הפנים, ועוד, קיבלו מידע מפורט וממשיכים להתעלם מהוראות החוק,

הם בעד "תוכנית סביבתית אחרת " והחלטת המחוקק לא מעניינת אותם.

המחוקק זו הכנסת , 120 נציגי ציבור. החוק לטובת הציבור והסביבה.

כריתות עצים רבות בארץ- מתבצעות היום בעזרת דיווח מגוון ביולוגי

דיווח מגוון ביולוגי - מבטל חסמים סביבתיים ומייצר תפוקות

החסם הסביבתי הוא החוק למען הציבור, והתפוקות- עצים כרותים ועוד.

הכסף הגדול הכשיר עובדי ציבור על פעי השיטה/ הפך אותם ל מנטורים...

אנשי יד הנדיב: "אנחנו רק עושים סקר אקולוגי" " העצים לא טיבעיים"

אלון טל כתב את הצעת החוק ב 2017- הוא כאילו רק רוצה דיווח מגוון ביולוגי - הוא יודע היטב,

דיווח-זו השטה כולה, ראו בדוגמאות.

הוראות החוק מהם מתעלמים בדיווח מגוון ביולוגי

דיני הגנת עצים [1]

מטרת החוק: להגן על העצים הבוגרים בישראל .

( אחריות : משרד החקלאות, סמכות מחקר בעצים: משרד החקלאות)

1. כל העצים הבוגרים מוגנים (גובה 2 מטר ומעלה, רוחב גזע 10 ס"מ ומעלה)

2. דבר ראשון בכל שטח – יש לבצע סקר עצים מקצועי ומפורט. שיקבע את ערכיות העצים בשטח.

3. בכל תוכנית ותשריט ודוח של השטח- יסומנו וידווחו העצים, כ"א ואחד, על פי ערכו בסקר עצים.

4. קיים מנגנון בחוק לתיוג מין עצים שלא נדרש להגן עליהם, ובלבד שאין בהם "צורך ציבורי לרבות חשיבות

נופית, סביבתית, אקולוגית, היסטורית."[2] . 4 עצי שיטה בלבד הוחרגו כעצים פולשים.

5. ובפרט בשמורות הטבע-"מטרת שמורות הטבע להגן על .. הצומח .. ערכי הטבע-מהארץ ומחוצה לה"

כך מתבצע דיווח מגוון ביולוגי

מטרה: להגן על המגוון הביולוגי

"המגוון הביולוגי הוא מורשת החי והצומח ששגשגו כאן מימים ימימה" [3](לפני מאות / אלפי שנים)

הכלים : תיוג מינים לפי נקודת יחוס לא ידועה. לא ע"פ הגדרת החוק.

תיוג העצים במגוון ביולוגי

עצים לא טיבעיים - ניטעו בידי אדם, הובאו לארץ- אוקלמו וניטעו.

עצים זרים –כל העצים שהובאו לפני קום המדינה ואחריה, אוקלמו נחקרו וניטעו בארץ

עצים לא מקומיים – כל העצים שהובאו לארץ וניטעו בה -לפני קום המדינה ואחריה.

עצים פולשים – רוב העצים הגדולים בישראל לטענתם פולשים (הוכחות? מחקר כמותי? דיון? מי קבע? אישור שר החקלאות ? מנגנון החוק ? )

בכול העצים הללו קיים: "צורך ציבורי לרבות חשיבות נופית, סביבתית, אקולוגית והיסטורית"

( אקליפטוס המקור, צפצפה, כל עצי הפיקוס, הוושינגטוניות, עצי הפלפלון ועוד )

דיווח מוון ביולוגי בהקשר של העצים:

1. סקר העצים - לא יבוצע כדבר ראשון .בניגוד להוראות החוק.

2. על גבי תצ"א /מפה יסומנו אזורים ויאופיינו

3 "אזור צמחיה פולשנית " וכ'

באזור "צמחיה פולשנית" מצויים עצים גדולים ומוגנים בחוק שלא סומנו כלל על פי הוראות החוק .

4. יסומנו אזורי מחיה של מיני מינים מוגנים לפי מגוון ביולוגי.

5. יאתרו את הסכנות והאיומים למינים המוגנים הללו. (דוגמאות 1, 2, 3 )

(שם נוסף לדיווח מגוון ביולוגי : סקר אקולוגי מקדים בהחניית חברה להגנת הטבע ורט"ג וכ, )

בתמונה השיטה של נתיבי ישראל על פי דיווח מגוון ביולוגי - לא למען כביש העצים נכרתים..

דיווח מגוון ביולוגי מוביל לכריתות עצים

דוגמה 1 ( סיפור אמיתי)

עצים רחוקים קילומטרים רבים מאיזה נחל בו יש עשב מוגן (או תקווה לעשב)

אך קיים פלג מים כלשהו, במרחק כמה מאות מטרים מהעצים,

הסכנה והאיום : זרע מהעץ יעוף מאות מטרים לפלג המים , ואז ישוט הזרע קילומטרים, עד שיגיע הזרע לנחל ליד העשב המוגן, ובדיוק שם הזרע המרושע-יכה שורש ויינבט, ואחרי כמה שנים הזרע יהפוך לעץ גדול ואז העשב המוגן יכחד.

מסקנה – לכרות לכרות אלפי העצים ( בוצע- נתיבי ישראל)

דוגמא 2 (סיפור אמיתי)

באזור מסויים רוצים להקים כביש/ תשתית /שכונת מגורים.

דיווח מגוון ביולוגי יסמן את האזורים המוגנים .( המוגן יכול להיות לא קיים, או נספרו 2 פריטים של לטאה) דיווח מגוון ביולוגי יסמן מנגד אזורים בהם אפשר לעבוד – בהם "רק" צמחיה פולשנית/ צמחיה לא טבעית .

ההוראה היא – לא לגעת באזורים המוגנים , ולבצע את הבניה והפיתוח על אזורים בהם העצים.

כאשר הוגדר כבר האזור ובו עצים -יבוצע תכנון וסקר עצים והכל. ויכרתו המון עצים.

אם היה מתבצע כחוק סקר עצים דבר ראשון , אז כל העצים היו נשמרים - והתכנון היה מתבצע על אזורים צחיחים.

דוגמא 3 ( סיפור אמיתי)

בשטח כלשהוא בו יש כוונה לבנות -מתבצע דיווח מגוון ביולוגי ( סקר אקולוגי )

בשטח יש עצים רבים, מגוון עצים.

לא בוצע סקר עצים כדבר ראשון כהוראת החוק (אם היה מתבצע היו מסומנים בתשריט העצים , וזה היה מכוון את התכנון.

הסוקר כותב : באזור .. בשטח – יש מספר עצי אלון, מומלץ לעשות סקר עצים. ( אלו העצים היחידים שנחשבים בעיניו לשימור)

על סמך דיווח מגוון ביולוגי זה – יתקדמו עם התכנון , יקבלו אישור סביבתי לתוכנית מאנשי מגוון ביולוגי

ורק לפני הפקדה לוועדה אחרי שהתכנון סגור בצעו סקר עצים, בו עצים רבים נדונו לכריתה כי לא בוצע סקר עצים בשלב ההתחלתי. האזורים להגנה הם הצחיחים כמובן.

דיווח מגוון ביולוגי מתבצע כאילו אין חוק

מובילים באסרטיביות:

אגף מגוון ביולוגי חברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה אגף מגוון ביולוגי , יד הנדיב,

ייעוץ טבע ביז - מעניק ייעוץ לעסקים לפי השיטה הנ"ל..( מימון תרומות+ ומשרד להגנת הסביבה)

הוטמע במסמכים ב :

נתיבי ישראל מאז 11.2018 ( הערה 4 )

תמ"א אחת מאז 1.2020 ( הערה 5 )

ועוד. ההסתרה זו הדרך- כמה קל לשלוט בכל בעזרת ממון.

השיטה של דיווח מגוון ביולוגי מתבצעת כי אנשי מגוון ביולוגי שולטים על מנהל תכנון.( 4 )

עובדי ציבור עברו הכשרת מגוון ביולוגי (תרומות מלגות)

והשיטה אכזרית- משבר האקלים בפתח.

הכרחי היום להעצים ולהגן על הטבע .לתת לבעלי החיים והצמחים את הכלים לעבור את המשבר .

זה מה שנכון לעשות, תכירו את העושר הביולוגי .

העושר ביולוגי בקישור:

שינוי האקלים מחייב שימור ונטיעת עצים-חיזוק העושר הביולוגי - ולא כריתות לזכרו של מגוון ביולוגי

זו הצעת חוק שלישית לפגיעה בחוק וכריתה קלה :

ממשלת חוטבי העצים לפיד ליברמן בנט

עוד מוקשים בהצעת החוק האומללה הזו

בקישור: בהצעת חוק ח"כ אלון טל, טמון ביטול הגנת העצים כחוק וגם וסגירת הטבע לציבור

הצעת חוק ח"כ אלון טל, דיווח שנתי מצב הטבע ומגוון ביולוגי בישראל- לבטל דחוף

אמנה בין לאומית מבטלת את דיני הגנת העצים, השתלטה על התכנון ועל ניהול הסביבה

הצעת החוק אלון טל דיווח מגוון ביולוגי

חברי הכנסת רובם עם כוונות טובות, הצטרפו להצעת חוק:

יוראי להב הרצנו ( זו הצעת חוק שניה של להב הרצנו נגד הגנת העצים.!!) נעמה לזימי , אבתיסאם מראענה ,רם שפע , מיכל וולדינגר

מוסי רז, גלעד קריב, אמילי מואטי , גילה גמליאל , יוסי שיין, אמילי מואטי, גדי יברקאן, מופיד מרעי , רות וסרמן לנדה, ענבר בזק,

הערות [1] דיני הגנת עצים: פקודת היערות, חוק התכנון והבניה 83 ג , חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע . [2] פקודת היערות סעיף 15 ג [3] הצעת חוק אלון טל – דיווח מגוון ביולוגי – דיברי ההסבר.