top of page
  • תמונת הסופר/תאוסי בנימין

אקליפטוס המקור - לא עץ פולש .


עדכון : 2.2022 אנשי המגוון הביולוגי בישראל מסרבים לוותר, דורשים כריתת עצים , מתעלמים מסמכות וחוק - ומובילים את כריתת העצים,

המסמכים שלהם הם הנחיה סביבתית לחברות תשתיות ובניה . אמנה בן לאומית לצחיחות וכריתת עצים מנהלת את הסביבה והקרקעות בישראל. פשע סביבתי והונאה כלכלית לכל דבר.


עדכון . 12.2029 . שר החקלאות אלון שוסטר אישר : משרד החקלאות אינו מכיר באקליפטוס המקור כעץ פולש .

ומשרד החקלאות מעולם לא ויתר על סמכותו בהגדרות עצים פולשים.

צדקתי . אנשי המגוון הביולוגי מתעלמים מסמכות משרד החקלאות ומתעלמים מהחוק ומובילים את כריתות העצים .

כמות עצומה של עצים נכרתה לחינם, בגלל אנשי אמנת המגוון הביולוגי בישראל ( החברה להגנת הטבע רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה. העצים כלל לא בסמכותם )


תחקיר אקליפטוס המקור

נתיבי ישראל כורתת את האקליפטוסים הגדולים לצד הדרך כאילו היו עשב רע הראוי להכחדה- בהנחיית המשרד להגנת הסביבה ונציגיו .

במחנות צה"ל ניכרתים העצים. רשות הטבע והגנים כורתת מאות אקליפטוסים בכל נחל ובשמורות . נופי הארץ נגזלים מאזרחי ישראל בחטף ובעורמה. התודות למגוון הביולוגי 6 ומלחמתו במינים פולשים. שני המוצרים שייכים למשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים

עצים בני עשרות שנים נעלמים כאילו אין חוקים להגנת עצים בישראל.


תוכן: הגדרות עץ פולש

הגדרת אקליפטוס המקור כעץ פולש,

המחקרים המוכיחים שאקליפטוס המקור אינו עץ פולש

קריאה לשינוי ההגדרה והפסקת הכריתות.


מי הגדיר את אקליפטוס המקור כעץ פולש? לא משרד החקלאות -שה"מ הנדסת הצומח, מכון וולקני ולא גוף אקדמי/מחקרי מוכר.

רק היועץ של המשרד להגנת הסביבה ד"ר דופור דרור ז'אן מארק - הגדיר את אקליפטוס המקור כעץ פולש. 1

ככל שחיפשתי לא מצאתי חוקר נוסף, פרט לד"ר דופור דרור שקבע שאקליפטוס המקור הוא עץ פולש בישראל .

האם ההגדרות של המשרד להגנת הסביבה מבוססות מחקר ?

האם היה מי ששקל את ערך העצים בהתמודדות עם משבר האקלים, וערכם לציבור , לעומת ערך מין מוגן כלשהו?

לא. ערכם של העצים לעומת ערכו של מין כלשהו לא נשקל= מחדל של משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה.

הגדרת עץ פולש

"צמח פולש הינו מין של צמח שהוא גם זר....וגם הרסני בצורה כלשהיא לסביבה ולאורגניזמים המקומיים[ Wilson 2003]

דרגת פלישה: פולש- צמח זר "מאוזרח" אך יוצר כמות גדולה מאוד של זרעים המופצים למרחקים גדולים .

[צמח מאוזרח- צמח זר היוצר אוכלוסיות שמתחדשות ללא עזרת אדם ולאורך תקופה של 10 שנים לפחות.]


ספרו של ד"ר דופור דרור מהדורה 1 2010

על אקליפטוס המקור : "ההשפעות של אקליפטוס המקור על המינים המקומיים טרם נחקרו, אולם ניתן להניח כי..."

הפצת זרעים והקמת מושבות מרוחקות: "עד לאחרונה סברו כי אקליפטוס המקור אינו מתחדש מזרעים בארץ... אולם התברר כי פרטים רבים התפתחו מנביטה ..." לא מוזכר כל מחקר .


ספרו של דופור דרור מהדורה 2 2019

על אקליפטוס המקור : "מהמחקרים שנעשו עד כה בדרום אפריקה .." [?! ]

הפצת זרעים והקמת מושבות מרוחקות???: "סקרי צמחים פולשים מצאו .."[פרוט בפיסקה הבאה ]

גם בספרו מ 2019- אינו מבסס את טענתו שאקליפטוס עץ פולש


פניתי למשרד להגנת הסביבה ושאלתי: באיזה מינים מהמגוון הביולוגי בסכנת הכחדה פוגע אקליפטוס המקור?

תשובתם: "באפשרותך למצוא מידע נרחב בספר השחור של ד"ר ז'אן מארק דופור-דרור, מהדורה 2" 2

עניתי : לא קיים שם כל מידע, אך הם מסרבים לענות.

קראתי שוב ושוב אך לא נמצא אף פרט נכחד בו פוגע אנושות האקליפטוס שנכרת בהמוניו.


ראו את התמונה - סרט אימה- האקליפטוסים המאיימים על האדם והסביבה כתובים בטור הימני :בספר הצמחים הפולשים.

האם החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים זקוקים להפחדה כדי לכרות את העצים הגדולים ביותר ?



אקליפטוס המקור כ" עץ פולש" עובר "שינויים" חסרי כל ביסוס

2010 (ספר) ד"ר דופור דרור 1 : " העץ פולש לשטחים טיבעיים, חלקם מוגנים כגון גן לאומי חולות קדימה, שמורת השיטה המלבינה באשדוד, גן לאומי הרי יהודה, שמורת נחל לימן, שמורת כרי נעמן, שמורת נחל יבנאל, שמורת נחל תבור ושמורת תל דן " עמ' 12-13 1


2016 (מצגת) דופור דרור :

"אקליפטוס המקור פולש " אך ורק בבתי גידול לחים: גדות נחלים וביצות, מקומות עם מפלס מים גבוה."

בבתי גידול יבשים אקליפטוס המקור אינו בעל דפוס של צמח פולש בישראל" 3 [בתמונה]

מסמך הנחיות לנתיבי ישראל - טיפול בצמחים פולשים בצידי הדרכים. (בעזרת המסמך -נתיבי ישראל כורתת כעת 1600 אקליפטוסים בכביש 65 דברת גולני + 188 אקליפטוסים בכביש 7266 + כביש 66 +כביש 77 כביש 38 בכביש 85 ועוד )

המסמך המעורפל הנ"ל שולח את המתכנן לספריו של דופור דרור - בספר כתובים העצים הפולשים כולל אקליפטוס המקור.


2019 ספרו של דופור דרור 2 :

" כפי שמעידים סקרי צמחים פולשים שנערכו בבתי גידול לחים. הוא נובט, מתבסס ומתפשט בבתי גידול לחים בחבל הים תיכוני של הארץ. מגמה זו חדשה יחסית וקצב ההתפשטות עדיין איטי. בשנים האחרונות נצפו מוקדים שלו בגדות ובערוצים של נחלים רבים בארץ כגון: נחלי משושים, דליות, דן, עמוד, צלמון, אליעזר, סומך, חצור, לאורך הירדן ההררי, דליה, קישון, צבי, הקיני,מדרך,גחר, כסלון, ונחל שורק. פולש בצורה מסיבית לאורך נחלי תבור ויבנאל, שם כבר יוצר עומדים צפופים. איקליפטוס המקור מתבסס גם בבתי גידול לחים עם מי תהום גבוהים, למשל שמורת הבטיחה, שיטה מלבינה אשדוד וכרי נעמן. בנוסף מתבסס העץ לאורך תעלות ניקוז ובצדי דרכים." 2 עמ' 115


האקליפטוס לפתע עץ הפולש לצידי דרכים? (מיד אחרי שפורסו ההנחיות לנתיבי ישראל בעזרתם החברה כורתת עשרות אלפי עצים. )

היכן המחקר ?


אקליפטוסים לכריתה נתיבי ישראל [ כריתת 1600 אקליפטוסים - מכרז 39/19 כביש 65 דברת גולני כביש 65 ]

רק לאחר הכריתות האגרסיביות של רשות הטבע והגנים ב2015 הבינו אנשי המקצוע בתחום את הבעיה.

מאז פרסמו תסקירים דוחות ומאמרים אך משרד להגנת הסביבה מתעלם וממשיך לשלוח עצים לכריתה.

פקיד היערות מאז 2017 ארז ברקאי -משתף פעולה עם הכריתות.


המשרד להגנת הסביבה מחשיב את העץ כמין מוקצה, וחורג מסמכותו . העצים בארץ ישראל- האחריות והידע במשרד החקלאות.

המשרד להגנת הסביבה מעניק תו ירוק למשתלות שלא ימכרו שתילי אקליפטוס ומינים פולשים נוספים. בקישור : תו ירוק למשתלות

האם נערכו מחקרים לגבי כל העצים המוזכרים כפולשים: ? וושינגטוניות, צפצפה, פיקוס קדוש, פיקוס השדרות , אזדרכת?

בחלקם הגדול הטענה היא : הצל פוגע במינים המקומיים. ללא מחקר וללא הסבר באיזה מין כל כך חשוב פוכעים העצים הוותיקים.


על אקליפטוס המקור נעשו מחקרים ופורסמו מאמרים דוחות ותסקירים- המוכיחים:

אקליפטוס המקור אינו עץ פולש:


1.ד"ר עודד כהן ופרפ' יוסי ריוב מחקר על אקליפטוס המקור , בוצע הזמנת שה"מ הנדסת הצומח משרד החקלאות.

המחקר הסתיים, ועומד לפני פרסום. תוצאות המחקר מובהקות אקליפטוס המקור אינו עץ פולש. לא מקים מושבות מרוחקות, הזרעים נובטים עד 1 מטר מגזע האם. [העץ אינו נוטע את עצמו לבד ברחבי הארץ.] לדבריי ד"ר עודד כהן "תוצאות המחקר מעניקות משנה תוקף למאמר שהתפרסם בכלנית ב 2016 " [קישור מס 3 - כאן ]

עם זאת, ד"ר עודד כהן אינו פוסל כריתה מדודה בגדות נחלים למען שיקום או השבת מינים מקומיים. [- אין קשר לפלישה ]


2. ד"ר ניר הר ערך את מחקרו בחורשת אקליפטוסים- המסקנה מובהקת - אקליפטוס המקור אינו פוגע במינים מקומיים או נכחדים להפך.

"המסקנות מסתכמות בהיבטים הבאים :

• השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח באזור - מידת הכיסוי בחופת אקליפטוסים נמצאת במתאם גבוה במובהקות גבוהה למשתנים שונים של איכויות צומח, כולל מספר המינים, מספר המשפחות, ומספר המינים הנדירים והאדומים. במספר המינים האדומים[ 18 מתוך 21 באזור] המתאם גבוה מאד, וכיסוי האקליפטוסים הוא הגורם הסביבתי היחיד שיש לו מתאם לנושא זה.


• השפעת האקליפטוסים על איכויות צומח בחורשה - על פי המדידות בחורשת הסרג'נטים, יש יתרון ליער האקליפטוס בצפיפויות בינוניות ואף בינוניות-גבוהות... עבור חלק ניכר מהמינים המוגנים והנדירים..

• השפעת אקליפטוסים על איכות בריכות עונתיות ....שבסביבת אקליפטוסים רמת החמצון נמוכה יחסית והחומציות גבוהה, אולם, מספר המינים החיים בבריכות בסביבת האקליפטוס הינו רב יחסית. נראה שהתנאים בסביבה זו ובעיקר ההצללה החלקית מתאימים לאותם מינים, ולעושר המינים בכלל. בשלולית בחורשת הסרג'נטים נמצאו 28 מינים מ- 14 קבוצות )טקסונים( של בעלי חיים. זה מבטא מגוון בינוני-גבוה בהשוואה לבריכות אחרות באזור זה."



3. פרופ' יוסי ריוב וד"ר עודד כהן

"במאמר זה סקירה של ממצאים שדווחו בספרות המדעית וממצאים של סקרי שדה לקביעת המעמד האקולוגי של אקליפטוס המקור בישראל"

"הדיווחים על פלישה של מין זה בעולם,...הם מעטים מאוד, ובוודאי ביחס להיקף הנטיעות העולמי. מצב דומה קיים בישראל.


"הזרעים של מרבית מיני האקליפטוס, ובכלל זה אקליפטוס המקור, הם קטנים מאוד יחסית למינים אחרים וחסרי התאמות להפצה למרחק, כמו כנפיים להפצה על ידי הרוח או רקמות בשרניות להפצה על ידי בעלי חיים. ...

"סיווג המינים ברשימת הצמחים הפולשים בפועל בספרו של דופור-דרור, לא התבסס על קריטריונים כמותיים אלא על קריטריונים איכותניים. למעשה חסרים נתונים אודות קצבי ההתפשטות של כל המינים הזרים שסווגו כפולשים, ובכלל זה גם אקליפטוס המקור. למיטב ידיעתנו, טרם נעשתה עבודה על קצבי ההתפשטות של אקליפטוס המקור התומכת בהגדרתו כפולש בישראל, ומן הראוי לקדם מחקר בנושא."....


"ערכנו תצפיות ראשוניות בחלק מהאתרים האלו [ האתרים עליהם דיווח דופור דרור 2010] והממצאים מצביעים על פער גדול בין הדיווחים בספרות לבין המצב בפועל. "..."לא נמצאו זריעים במרחק מצמחי האם לאורך גדות הנחל והערוצים."...."הגבעה מוקפת בשדרות אקליפטוס מכל עבריה, ולמרות זאת, לא נמצא אף זריע אחד במרחק מצמחי האם בתוך השמורה"...

"ברוב אזורי הארץ לא מוצאים תופעה של ריבוי זריעים צפוף במרחק מעצים נטועים. מצב זה שונה באופן מהותי מדרום-אפריקה, בה מוצאים באזורים נרחבים אלפי זריעים הכובשים שטחים טבעיים ודוחקים את הצומח הטבעי. כמו כן, מצב זה שונה בתכלית מפלישה של מינים המוכרים כפולשים,"...


4. ד"ר שיצר דבורה

"עצי אקליפטוס המקור  ותיקים בני 100-45 שנה מהווים מרכיב משמעותי וחשוב בנוף השטחים הפתוחים בבקעת בית צידה (בטיחה), ...בעקבות כריתה מסיבית של עצים ביוזמת רשות הטבע והגנים, נערך בסתיו 2016 סקר שנועד לברר את מספר עצי האקליפטוס ותפוצתם בבקעה ואת מספר העצים שנכרתו."

".. נמצא כי הם גדלים בכל בתי הגידול בבקעה במקומות שבהם ניטעו, שם הם מגיעים לממדים מרשימים. עצים צעירים נמצאו לרוב בצילם של העצים הותיקים או בסמוך אליהם.

בין רבע לשליש מהעצים שבתחום הסקר נכרתו, מרביתם עצים ותיקים עבי גזע. פיזור הגדמים בשטח לא חשף  שיקול אקולוגי, בטיחותי או שיקול אחר כלשהו המצדיק את הכריתה ואת בחירת העצים שנכרתו....

לעומת זאת נגרם נזק מובהק למה שהיו חורשות צל ופינות חמד ייחודיות, ובמרבית המקרים ללא תקנה.

התרומה של הכריתה – הן מנקודת הראות של שמירת הטבע והן מנקודת הראות של הטיילות והנופש – מפוקפקת לאור ההתפתחות של סבכי הקנה והפטל וגריעת שטחי צל. לא ברורה גם ההתערבות של הגיזום המעצב עצים בצורת עמוד."....


"מסוכמות תצפיות שנערכו בבקעת הבטיחה באגן המג'רסה ובכביש 65 בין צומת גולני וכדורי. מטרת התצפיות הייתה לבחון התבססות זריעים של אקליפטוסים בסביבה של ריכוזי אקליפטוס בוגרים ובקרבת מקורות מים עד מרחק מסוים מהם.

נמצא שהתבססות של זריעי אקליפטוסים מתרחשת רק תחת עצים בוגרים )או עד טווח מטרים בודדים מהם לכל היותר(, ורק במקומות שקיימים בהם מי תהום גבוהים בעומק של 0-1 מ' ליד נחל זורם )או מקווה מים כלשהם(. ערוץ זרימה עונתי )המגיע לרוב משדה סמוך(, המרכז מים לתוך שדרת האקליפטוס, יכול לאפשר התבססות של זריעים בודדים.

אין התבססות של זריעי אקליפטוס במקומות שאינם עונים על שני התנאים יחד )תחת העצים ובצמידות למקור מים(. הם אינם נקלטים ומתבססים תחת עצים שאין בהם מקור מים, ואינם נקלטים ליד מקור מים שלא תחת עצי אקליפטוס בוגרים. באזורים של מי תהום גבוהים יחסית במרחק של מטרים ממקור המים ומחוץ לשדרת האקליפטוסים עשויים להתפתח צמחים של בתי גידול לחים ממקור בר טבעי או צמחים פולשים, ואין בהם זריעי אקליפטוס.

מתוך כך, לאקליפטוס המקור אין מאפיינים של צמח פולש. הוא עשוי להתבסס רק תחת עצי האם, אינו מתרחק מהם, ורק במצבים מסוימים של המצאות מקור מים. אם וכאשר יש התבססות בתוך שדרה של עצים בוגרים, אין בכך כל בעיה מיוחדת.

ובהתאם לכך, המסקנה המתבקשת היא שאם וכאשר נדרשת הרחבת כביש, בשלב התכנון יש לעמוד על כך שאקליפטוסים או כל שדרה אחרת תשמר בשולי הכביש או בין נתיבים. בשלב שישנה כבר תוכנית ראשונה, יש לסמן במדויק את תחום הכביש ולהסיר רק עצים הנמצאים בתוכו. כל שיקול אחר לכריתת עצי אקליפטוס מחוץ לתחום זה אינו נכון."


כידאי לשים לב : פרפ' זהבי אמוץ ממקימי החברה להגנת הטבע , זוכה פרס ישראל - חתום על עצומה זו , מומלץ לקרא

[ החברה להגנת הטבע - מובילה היום את כריתת האקליפטוסים באמצעות TEVABIZ, לינקים בהערות ]

----------------------

7. גלון ישראל 2016 עליהום על האקליפטוס גן ונוף ישראל גלון מנהל אגף פרחים והנדסת הצומח כתב על הסערה סביב כריתת האקליפטוסים

ע"י רט"ג . על ההתנגדות רבתי לכריתת האקליפטוסים ועל הדעות המקצועיות שסותרות את ההגדרה .

וגלון מעלה את נושא "המסוכנות " של האקליפטוס נפילת הענפים ומסביר את הפתרונות של גיזום נכון במועד.

בסקר אינטרנטי שערך משרד החקלאות, מספר גלון, נבחר האקליפטוס לעץ הכי ישראלי . אקליפטוס זכה במקום ראשון לפני הזית והברוש.


8 . ד"ר רבס יהודה קישור : מדריך האקליפטוסים הגדלים בישראל ד"ר רבס יהודה. 2008 המדריך צולם ונכתב על סמך ניסיון אישי במשך 33 שנות עבודה, סיורים ותצפיות בחלקות ניסיון ואקלום אקליפטוסים. ד"ר רבס היה במשך 28 שנים מנהל מדור זרעים באגף הייעור של קרן קיימת לישראל. אין במדריך זה, ובפרט בפרק אקליפטוס המקור עדות לפלישת האקליפטוסים או לפגיעתם במינים מקומיים.


9. גלון ישראל 2005 סקר עצים בוגרים 1900-2005 וסיפורי עצים בהשתתפות חיים גבריאל ,אביגיל הלר , יצחק הל-אור, אנשי קק"ל ומתנדבים

" העצים הם בבואתן שלה עם המגדל אותם, שומה על עם לשמר מורשתו, מורשתו של עם היא ראי מסר אבותיו ותורת זקניו, שממנו שואב העם את ערכיו ואת כיוון דרכו." ...למרות היותו עם בעל היסטוריה ארוכה בשנים, היה מנותק במשך דורות רבים ממולדתו ומארץ אבותיו, ודווקא עליו לשמר ביתר שאת את עברו בהתיישבו מחדש בארצו. עליו לשמר כל פיסת עבר וכל ממצא היסטורי השייך לו, שכן אלה הם "המעיין" ממנו ישאב את כוחו ואונו. ממצאים ארכיאולוגיים מעברו הרחוק לצד מבנים ואתרים מעברו הקרוב, חוברים יחד לפאר את

ההיסטוריה שלו ולהשפיע על עתידו.

גם עצים עתיקים מופלגי גיל שותפים לממצאים הללו. עדים הם למה שעבר על העם ועל ההתיישבות המחודשת בארץ. מכיוון שטבעות שנותיהם, המעידות על גילם, צמחו והתעבו לצד שנות ההתיישבות והתקומה, יכולות הן להעיד על המורשת ההיסטורית של העם בארצו. לפיכך, יש לשמר עצים כאלה, ללמוד את עברם, להקשיב לרחש עליהם ולשמוע מהם את סיפור חייהם, שהוא סיפור חיינו. שימור עצים עתיקים ומבוגרים מצריך התייחסות ולימוד. י. הל-אור


10 . קק"ל

קק"ל נוטעים את העץ 100 שנה , אתר צמח השדה של קק"ל כתוב על אקליפטוס המקור :"כצמח גר יש לו יתרונות חשובים, בין היתר קל להרבותו ולגדלו, ומצד שני אין הוא מתרבה מעצמו בארץ באורח בלתי מבוקר "

קק"ל טוענת שהעץ לא מתרבה מעצמו , לא עץ פולש .


לאקליפטוסים מקום של כבוד ואהבה בנוף המולדת

ראוי לשאול בלי בושה ובלי פחד, איך כל האנשים שעושים במלאכת החקר הנטיעה, היערנות , האקלום, הלימוד והכתיבה וההוראה , וההתיישבות והחקלאות - אף לא אחד ראה את את פגיעת האקליפטוסים בנוף? במינים המקומיים ?

האם היינו זקוקים לאדם אחד בלבד המועסק כיועץ המשרד להגנת הסביבה - להראות לנו שהעץ פוגע במינים מקומיים ומסוכן ופולש ?


מה עכשיו ?

הזמן הוא קריטי - ענף "האקולוגיה הסביבתית " עושה בארץ שינוי מהותי -ללא חוק רק בעזרת אמנה- אמנת המגוון הביולוגי

והעסקת אינספור אנשים בתסקירים שונים ( רבים מהם במימון עמותות ומלגות) המציגים את הטבע בארץ כרגיש , נכחד , וזקוק להצלה

גורמים במשרד להגנת הסביבה בעזרת :רשות הטבע והגנים ,- גוף כלכלי לכל דבר ועמותה - החברה להגנת הטבע אלו הם החפצים בכריתות כל אחד מהם והאינטרס הפרטי שלו


עשרות אלפי אקליפטוסים ניכרתו 2014 - 2020 . רישיונות הכריתה מסתירים את סיבת הכריתה בגלל שיטת "הייעוץ המקדים" שמעניק המשרד להגנת הסביבה החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.

בתמונה אפשר לראות כיצד מסומנים " הפולשים" במסמך ההנחיות הסביבתי אקולוגי של נתיבי ישראל . ערך העצים אינו קיים .

המתכנן לא מבצע סקר עצים כחוק כדי לדעת את ערך העצים לפני תכנון. במקום זאת הוא מתכנן על גיליון נקי מעצים.


בתמונה: הנחיות לדוח סביבתי אקולוגי - נתיבי ישראל

מפת הפולשים מול המוגנים- אינה עונה על דרישת החוק להגנת עצים על פי ערכם בסקר עצים [ מחדל של פקיד יערות ברקאי] :

בתמונה הבאה :


2020 -שינוי מהותי מתרחש כעת, תמ"א 1

-שינוי מקיף בהוראות התכנון. פקידים ועמותות החליטו ש " המגוון הביולוגי " עומד בעדיפות ראשונה לפני חוק הגנת עצים בוגרים . ( זה לא חוקי, )

למען המגוון הביולוגי יש עדיפות לכרות את העצים הפולשים - זו החלטת המשרד להגנת הסביבה ופקיד יערות ראשי שותק

טבע ביז -החברה להגנת הטבע מעניקה כל העת "ייעוץ מקדים" לעסקים, לנתיבי ישראל ולוועדות ומרחיבה פעילותה -העצים מסומנים כפולשים וראויים לכריתה, לפני סקר עצים, כך נקבע ערך העצים מראש : לא ראוי להתחשבות בשיקולי התכנון .התוצאה -כריתה הכרחית


הגדרת עצים אינה בסמכות המשרד להגנת הסביבה. להבדיל מכל מין פולש לעצים יש ערך וחוק שמגן עליהם. ובאחריות שר החקלאות.

המגוון הביולוגי - זו אמנה בלבד לא חוק ולא ברור כיצד ניתן בכזו קלות לרמוס חוק בישראל.


לשר החקלאות -

מתוקף פקודת היערות, ולאור תוצאות מחקר וברור אקליפטוס המקור -אינו פולש

חייב השר לפעול מיד .

בכל יום מאשרים עוד תוכנית להכחדת הנוף הגבוה בישראל תוך פגיעה באזרחי ישראל.

כל העצים שהוכרזו כפולשים חייבים לצאת מהגדרות של המשרד להגנת הסביבה שחרג מסמכותו.


הערות וקישורים :

5. מיזם tevabiz בהובלת החברה להגנת הטבע-מלחמה בצמחים הפולשים . קישור : https://tevabiz.org.il/tool/invading-species/

לינק :


אקליפטוס המקור עץ טוב ומיטיב עם האדם והטבע . דחוף נדרש למחוק אותו מרשימת הצמחים הפולשים



פורסם 15.10.2020. עדכון 11.11.2020 , 14.11.2020

בתמונה : הנופים והשפע המבורך שאנחנו מאבדים לעד ולמען מה ?

לי ולאחרים נראה שמעורבים אינטרסים זרים המעוניינים להחזיר את מדינת ישראל -150 שנה אחורה - ללא ייעור וללא אקלום עצים


פורסם 15.10.2020 עדכון אחרון 22.11.2020 OsiBnjamin.com Israeltreesdefence@gmail.com

photo-1568607918870-9ddecf71275c.jpg

עצים הם תושבים | קיימות מקומית

צבא ההגנה לעצים | תנועת האקליפטוסים

bottom of page