• אוסי בנימין

התנגדות אוסי בנימין לפטור מרישיון כריתה לעצי דקל, פיקוס, מטע ועוד 2.9.2021

2021

התנגדות -צו יערות (פטור מרישיון) התשפ"א - 2021

(שר החקלאות עודד פורר אוגוסט 2021. )



הצורך הציבורי, לא לתת פטור מרישיון כריתה, כי אם להגברת הגנת העצים, נכתב ב 4 קבצים, [1]

ע"י מעל 1740 איש. ונשלחו כהתנגדות לצו יערות זה . ע"י א.ב. צבא הגנה לעצים.

1744 איש מכל הארץ בטווח גילאים ועיסוקים, הביעו מחאה ברורה ואחידה נגד ביטול הגנת העצים .


1. מטרת התקנה: "שר החקלאות ופיתוח הכפר מוסמך מכוח פקודת היערות להכריז בצו על סוגי מקרים שבהם כריתת עץ בוגר או העתקתו אינן טעונות רישיון וזאת, בהיעדר צורך ציבורי בקבלת רישיון."

1.א. ב- 4 הקבצים הובהר היטב-הצורך הציבורי . ולכן טענת "היעדר ערך ציבורי "נדחית על הסף.


1.ב. פקודת היערות לסעיף זה "צורך ציבורי-לרבות חשיבות נופית, סביבתית, אקולוגית והיסטורית"[2]

היכן ההוכחה בצו היערות להעדר צורך ציבורי ?


1.ג "הוועדה המייעצת התכנסה במהלך שנת 2018 ופירשה בדיוניה את המונח "צורך ציבורי" מתוך ראייה אקולוגית, לפיה יש לבער מינים זרים של עצים המזיקים לקיום מינים מקומיים אחרים ומפריעים להתפתחות מערכות אקולוגיות בישראל."


1.ד. "פירוש" הועדה חריג ומבטל את סעיף החוק-לא רשאית הועדה לבטל סעיף חוק.

1. ה .פירוש חריג זה מעניק במתנה עצי ענק לכורתי עצים, פרוטוקול הועדה מוסתר מהציבור, על פרוטוקול זה להיות מוצמד לצו היערות לעיון הציבור בכדי למנוע הונאת הציבור ומקבלי ההחלטות.


1.ו. הגנת העצים בבסיס מאבקם של עשרות אלפי אזרחים כל העת- מבטא היטב את הצורך הציבורי.

ואף לא מאבק אחד למען כריתת עצי ענק בתירוץ " אקולוגי " . לכן,

הוועדה חוטאת לתפקידה , משתמשת בשם הציבור לשווא-מבטלת את סעיף החוק.


2. ביטול חובת רישיון כריתה לעצים בוגרים משמעותיים לסביבתם - לא קרה בעבר !

ראוי להבין את המשמעות:

העצים אינם מוגנים עוד ע"י פקודת היערות, חוק תכנון ובניה וחוק שמורות הטבע.

· ערכי פקודת היערות: ללא בחינת "מצבו, גילו, נדירותו, מידותיו, מיקומו וערכו הנופי, הסביבתי, האקולוגי וההיסטורי".

· עצים בני עשרות שנים, יכרתו ללא ברור ערכם לאדם, לבע"ח לבעלי כנף, למקום.

· לא נדרשת הסכמת רוב דיירים לכריתה. אין בקרה, אין רישום אין עדות.

· לא יערכו סקרי עצים, מוסד התכנון לא ישקול כלל את הגנתם במסגרת מכלול השיקולים

· לא יחושב ערך חליפי, לא יינטעו עצים כפיצוי נופי.

· לא נדרשת כל סיבה לכריתה.

· לא ניתן להגיש ערר ולהגן על העצים.

· כל סוגי עצי הדקל התמרים הוושינגטוניות ועוד, ייעלמו במהרה מחצרות הבניינים.

· כל סוגי עצי הפיקוס רחבי הצל-ייעלמו מהשטחים הפתוחים(כל מקום פרט ללב הערים)

· עשרות אלפי עצי מטע יכרתו ללא בקרה, לעיתים למען בניה או למען מכירת העץ ויותירו אדמה חשופה. לא תיבחן העתקה או שימור מטעים או פיצוי החקלאי בשום מצב.

מדוע מבקש השר לפגוע כך במלאי העצים?

מדוע מבקש השר לפגוע בציבור? הערך הנשגב לא מוסבר בצו היערות.


3. סחורה קלה להשגה. עצים הגדולים בני עשרות שנים, הפכו במחטף לסחורה .

השר מעניק מתנה מאות מיליוני ₪ לכורתי וסוחרי העץ -ואף תורם לסחר בעץ ללא תעוד (כסף שחור)

כל זאת בטענות מוזרות וחסרות היגיון בעצים השייכים לציבור .

4. "המלצות הוועדה המייעצת הוגשו לשר החקלאות ופיתוח הכפר בחודש דצמבר 2018 .."

ההמלצות לא מוכרות לציבור, ולא היו מפורסמות – מדוע פרוטוקול הוועדה 12.2018 - אינו מוצמד

לצו היערות המבקש להתיר כריתה משמעותית זו?


5. טענת הצו : ביטול חובת רישיון כריתה לעצי הדקל: "עצי דקל הגדלים בחצר פרטית הם בעלי ערך סביבתי נמוך יותר מעצים דו-פסיגיים. תרומתם למרחב העירוני ברמה הסביבתית והאקולוגית שולית עד זניחה: הם אינם תורמים צל, אינם תורמים להפחתת תופעת אי-החום העירוני ותרומתם במניעת רעשים, רוחות והסתרת חזיתות מבנים נמוכה ביותר, ומכאן שהם בעלי חשיבות נופית, סביבתית, ואקולוגית נמוכה מאוד. על כן, מוצע לפטור עצים אלו מהצורך ברישיון כריתה (למעט עץ דקל מסוג דום מצרי שהוכרז כערך טבע מוגן)"




5.א . מתעלם צו היערות מ"ערך היסטורי " הנזכר בפקודת היערות-מתעלם במגמתיות ולמען התרת כריתה.

5.ב. כיצד אומר השר/ פקיד יערות שעצי הדקל בעלי ערך נמוך ?

הדקלים עצי היהדות התרבות והמורשת, עצי הערים העתיקות ועצי ראשית הציונות.

לולב- מארבעת המינים בחג הסוכות- לולב-ענף דקל למצוות נטילת לולב .

" צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב"[3]

ענפי הדקלים -משמשים כסכך לסוכה.

התמר אחד משבעת המינים . מראשית הציונות והתיישבות בארץ ישראל חוגגים הבאת הביכורים (שבעת המינים) בבתי הספר בגנים, בקיבוצים בכפרים ובישובים . ומעטרים בענפי תמר את התוצרת החקלאית.

"צדיק כתמר יפרח".[4]. ובעיטורים של בתי כנסת קדומים חוזר מוטיב עצי התמר. תמרים ואשכולות במטבעות עתיקים, שמעון החשמונאי וגם בר כוכבא הטביעו תמר על מטבע.[5]





מיני דקלים הובאו ואוקלמו בישראל , ניטעו כעצי תרבות ונוי הגדלים בסוגי קרקע שונים. השייכות המקומית והתרבותית לעצי הדקל גם בדת המוסלמית והנוצרית המתקיימות בארץ.

שלושה עצי דקל בסמלה של העיר טבריה –עצי דקל ברישומי ערים עתיקות ובצילומים מראשית ההתיישבות. "עצי וושינגטוניה וותיקים נטועים במושבות הוותיקות בחיפה, יפו, תל-אביב, הסביר ביותר הוא כי הובאו לארץ על ידי הטמפלרים שהביאו עמם לארץ מינים רבים של צמחי נוי עמידים ליובש"

עצי הדקל חסר ערך אקולוגי? "הוושינגטוניה בית למינים רבים של חרקים ניזונים מאבקת הפרחים, הפירות, והגזע הרך; גם בארץ יש בעלי חיים רבים שאוכלים את פרי הוושינגטוניה ומקננים בין העלים" [6]

העץ כנראה יעמוד היטב במשבר האקלים, עמיד למליחות יובש ורסס ים ונטעו בערי החוף.

בתמונה: טבריה 1800.


אין ספק שעצי הדקל קשורים בעבותות למקום להיסטוריה וליהדות,

בעלי ערך נופי סביבתי אקולוגי והיסטורי , נטועים בחצרות, במינימום קרקע , וצמרתם היא יער עירוני במיטבו.

חובה להגן על העצים ברישיון כריתה. הציבור רואה בכך צורך ציבורי

אין ספק שהוועדה המייעצת, השר ופקיד היערות פועלים למען כורתי וסוחרי העץ, ריבוי כריתה קלה פגיעה במלאי העצים. פוגעים בציבור פגיעה קשה –פועלים במגמתיות.


האמירה חסרת השחר " חסרי ערך נופי סביבתי אקולוגי" התבססה ע"י פקיד יערות ממשלתי ארז ברקאי בטיעוני החלטות להשגה .[7] כהכנה לביטול הרישיון בתקנה זו בידיעה מלאה שהוסתרה מהציבור.

פעולה זו נגד הציבור למען כורתי העצים- צריכה להיבחן על ידי מבקר המדינה.




6. צו פטור מרישיון- "במטע חקלאי בו העצים ניטעים על מנת לגדל ולשווק תוצרת חקלאית ומשכך אין מקום להגן עליהם מפני כריתה. מטעים חקלאיים ניטעים מטעמים עסקיים וכלכליים במטרה לייצר תוצרת חקלאית לשיווק מסחרי, ומשכך אין בהכרח אינטרס ציבורי רחב במניעת כריתתם"

התנגדות:

מטרת פטור מרישיון: לחסך כסף לציבור, לכאורה -להפחית "נטל כלכלי" עלות בדיקת הבקשה ,לחקלאי עשרות שח בלבד, החלפת מטע מתרחשת כל כמה שנים. הנטל זניח.

מנגד עומד הצורך הציבורי למניעת כריתה מיותרת, להגנת האקלים והסביבה – ולמנהל תקין.

רישיונות כריתה לעצי מטע - הם רישיונות ענק לאלפי או עשרות אלפי עצים.

רישיון אמין-בכריתה לצורך החלפת מטע תקבל אישור מהיר כרגיל וכמו היום, אולם למדנו שלעיתים המטע הוא נדל"ני , וכריתת העצים צריכה להיבחן כדי לא להותיר אדה חשופה זמן רב.

כמות כה גדולה של עצים- ראויה לבדיקת פקיד היערות. ולא לכריתה ללא כל בקרה.

ההתחממות והמדבור - יתכן שיובילו בקרוב למתן פיצוי לחקלאי וקרקע חליפית, ושימור מטעי עצים .

באחרית הימים - עצי מטע ימסרו לנטיעה בקרבת מקום.

מטעים וותיקים, עצים גדולים ראויים לשיקול דעת נוסף. וראויים להשגת הציבור אם נדרש.

מטעים החקלאיים זוכים לסבסוד מים מהמדינה ומשפיעים על האקלים על הנוף, הסביבה וקשר למורשת.



7. צו יערות ביטול רישיון כריתה פיקוסים ועוד- עצים פולשים :

שני תנאים נדרשים כדי להגדיר עץ כפולש:

א. עץ מקים מושבות מרוחקות ללא נטיעה

ב. עץ פוגע במינים מקומיים.

שני עקרונות אלה אינם מוכחים ואינם שקופים. אף אחד לא טורח לומר באילו מינים נשגבים פוגעים האקליפטוסים שארז ברקאי התיר לכרות המונים מהם -לאנשי רשות הטבע והגנים. (והם מייעצים לכרות אקליפטוסים-לגורמים נוספים כמו נתיבי ישראל. תחת עינו העצומה של אגף יער ואילנות. )

כנ"ל לגבי הפיקוסים.


צו היערות פטור מרישיון: "מיני עצים פולשים הגורמים לפגיעה במערכות אקולוגיות טבעיות ובתפקודיהן. קיומם של מיני עצים פולשים בשטחים הסמוכים למערכות טבעיות מקל על הפצתם המתמשכת במערכות הטבעיות, ומחמיר את הפגיעה בהן. החרגת מיני העצים הפולשים מחובת רישיון כריתה מקלה על הטיפול בהם, ועל צמצום השפעתם על המערכות הטבעיות. המשרד להגנת הסביבה, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר עוסקים מזה תקופה בגיבוש רשימה של מינים פולשים שאינם מומלצים לגינון בישראל. חלק מרשימה זו, בא לידי ביטוי גם בצו המוצע, תוך ראיית מכלול השיקולים שיש להפעיל במתן פטור מרישיון" .



עצי הפיקוס האדירים המעניקים פינות חמד וצל ייעלמו מהנוף. למען אינטרסים זרים לאינטרס הציבורי . הציבור רואה צורך ציבורי בהגנתם. אין לבטל את רישיונות הכריתה.

7. א טעתה הועדה שקבעה כי שיקול אקולוגי מבטל את "צורך ציבורי" ככתוב בחוק

טעתה הועדה שטענה שצורך ציבורי הוא כריתה למען טיעון אקולוגי – הציבור בכל הארץ זועם על

כריתות לא מוכחות, טענות לא מוצדקות שעצים הם מזיקים, בינן לבין טובת הסביבה וטובת הציבור

אין דבר וחצי דבר.

תמונה מתוך ספר העצים הפולשים 2019:


7.ב. פער עצום קיים בין החלטת הוועדה פטור מרישיון-ל 6 מיני עצי שיטה ב2014, לבין ההחלטה הפוגענית בצו יערות זה , ערכי הפיקוס כה גדולים בשטחים הפתוחים -לציבור לסביבה ולבעלי החיים- כיצד מעיזה הועדה להציע אותם לכורתי העצים ללא כול בקרה ? מדינה מדברית וההתחממות גוברת. החלטה תמוהה.

עצים בני עשרות שנים לא ראויים לבחינה של פקיד יערות ?



פיקוס השדרות פגיעה במינים מקומיים


האם הלטאה הנדירה או השרך בעל 3 עלים- שאולי יצוץ כאן , להם שטח צחיח ונרחב כפי שהאגף המגוון הביולוגי מנסה להפוך לצחיחים -את כל שטחי ישראל . במניעת ייעור, וכריתת העצים הגדולים ביותר באסרטיביות מוכרת להחריד. אין ספק שאגף יער ואילנות הותאם למגמת המגוון הביולוגי ב 2017 .

תורת הפולשים הנ"ל – כתובה בספר ואינה מוכחת, הטיעון העיקרי : העצים עושים צל ולכן יפגעו במינים מקומיים, טיעון לא מבוסס, חסר היגיון. תלך הלטאה הנדירה רחוק מהפיקוס. . אין לפגוע בעצים הללו . אין לבטל את חובת רישיון הכריתה. לא בשמורות הטבע לא בשטחים הפותחים .

הועדה ראויה לכל גנאי על החלטה זו . אם עץ ספציפי מזיק- הוא יאותר ואולי ייכרת- אך רוב העצים לא מזיקים לאף אחד. כל הטיעון וכל הנושא נועד להקל על כריתות עצים וראוי לכל גנאי שכך מנהלים משאב כה חשוב בישראל. העצים הללו חשובים לחוסן של ישראל במשבר האקלים.



8. טענת הצו -פטור מרשיון כריתה אילניתה בלוטית ביטול חובת רישיון כריתה– בכל מקום

בתמונה: אילניתה מתוך ספר צמחים פולשים :


התנגדות – אילניתה עץ עירוני מרשים בגובה רב משופעי צל. במקומות רבים אין כל סיבה לכריתה

בספר הצמחים הפולשים 2010 – אילניתה בלוטית אינה מוזכרת.

העץ בכל המרחב העירוני אינו פולש ואינו מזיק – ואין להיתמם. – ואסור להתיר כריתה ללא רישיון.

בתמונה[8] : כיצד פוגעת האילנית במינים מקומיים , והאם זה רלוונטי בכלל לערוגה בעיר . כמובן שלא.



ביטול חובת הרישיון כריתה – מונעת את בדיקת ערך העץ ביחס למקום . ופוגעת בציבור ובאקלים המקומי. יש לומר את האמת - 34 ₪ .. בלבד. עלות בדיקת הבקשה (בדוחות הרגולציה ) מה בדיוק חוסכים לציבור ? ומדוע מונעים מהציבור את ערך העץ החליפי ? 40.000 ₪ ברוחב גזע 50 ס"מ .

ביטול הרישיון מונע את הפיצוי הנופי והערך הגבוה של העץ. – שראוי שיתורגם כחוק לנטיעה .

מסתבר שכל מטרת צו היערות זה - למנוע את הפיצוי הנופי מהציבור. כלומר לבטל את סעיף החוק

למען אינטרסים זרים לאינטרס הציבורי.





9. ביטול חובת רישיון כריתה לעצים משמעותיים- הוא חריג ביותר ולא קרה בעבר.

בין 1997 ל 2017 היו עשרות אילנות מוגנים - בצו אילנות מוגנים.

באותה שיטתיות מגמתית המנהלת את הגדלת כריתות העצים – לא חודש צו אילנות מוגנים.

ראוי לכל גנאי ניהול האגף, פקיד יערות ממשלתי , והועדה המייעצת הנוכחית שביטלו את חידוש צו אילנות מוגנים וחתרו למצב הנוכחי בו עצים רבים ומשמעותיים אמורים להיכרת ללא רישיון כריתה.

את רוח החוק ואת הוראות הפקודה ראוי שיקראו בקפידה .

פגיעה זו בהגנת העצים – היא חלק מהמדיניות והשיטה המופעלת באגף בעיקר מסוף 2018.

מדיניות פקיד יערת ברקאי – פוגעת באקלים, בציבור, בקופת המדינה ובמנהל תקין. הביאה אותנו להכפלת הכריתות ל עצים לכריתה- 330,000 עצים . ב מחצית 2021 .

לעומת 280,000 עצים ב2020.

ו 140,000 ב 2018.

הממשלה הנוכחית באה להשלים את המלאכה -להגביר כריתה בקלות. בצו יערות זה ובהצעת החוק של אדם טבע ודין- לביטול סעיף הגנת העצים בחוק תכנון ובניה – ומצג שווא של הגברת ההגנה .

פקודת היערות קבעה כי ביטול רישיון כריתה רק אם אין צורך ציבורי במין העץ

הציבור אומר את דברו .

בקבצים שנשלחו ובמכתבים רבים נוספים.

(רוב הציבור כלל לא מודע לשינוי דרמטי ופוגעני זה לביטול הגנת העצים, ורוב הציבור אינו מצליח להגיש התנגדות באתר התזכירים. )


כל העצים מוגנים בפקודת היערות – הציבור דורש את קיום החוק , לחדול מהקלת הכריתות .

הצורך הציבורי – להגן על כל העצים כחוק ולא לבטל רישיונות כריתה.

אנחנו דורשים לחזק את העיקרון -כל עץ בוגר יקבל את הגנת החוק, לא ייכרת עץ ללא רישיון כריתה -ובוודאי לא יכרתו אלפי עצים -כמות כה גדולה של עצים, לא יכרתו ללא בקרה.


בכבוד ובברכה

אסנת בנימין

צבא הגנה לעצים ישראל.


[1] קובץ מספר 1 -150 איש, קובץ מספר 2 -100 איש, קובץ מספר 3- 141 איש , קובץ מספר 4 -1354 איש . [2] פקודת היערות 15 (ג) [3] ספר נחמיה, פרק ח', פסוק ט"ו [4] ספר תהילים, פרק צ"ב, פסוק י"ג [5] התמר גידולו ומיקומו בתרבות גילי חסקין [6] https://www.wildflowers.co.il/ilanot/plant.asp?id=2971 [7] מיקסום כריתת עצי דקל בהוראת פקיד יערות ממשלתי ארז ברקאי [8] ספר הצמחים הפולשים 2019, זאן מארק דרור דופור , הוצאת דן פרי עמוד 113


התנגדויות שהוגשו לצו יערות זה:

התנגדות הציבור לפטור מרישיון כריתה לעצי מטע. (צו יערות השר פורר 2.9.2021)

------------- קול הציבור :

בתמונה תגובות 1635 איש ואישה, 93.7% לא מסכימים לפטור מרישיון כריתה למען חיסכון

בתמונה תגובות 1618 איש ואישה, 97.6% לא מסכימים לפטור מרישיון לכל סוגי הפיקוסים בשטחים הפתוחים

בתמונה תגובות 1623 איש ואישה, % 95.9 לא מסכימים לפטור מרישיון לעצי מטע

בתמונה תגובות 1638 איש ואישה % 95.8 לא מסכימים לפטור מרישיון לעצים רחבי צל בעיר בטענת עצים פולשים

בתמונה : תגובות 121 אנשים -מתוכם 99% לא מסכימים שעצי דקל יכרתו ללא רישיון כריתה

ו 97% לא מסכימים לאמירה שהעצים חסרי ערך נופי אקולוגי סביבתי.

בתמונה 1592 איש ואישה, מתוכם 89.4% לא מסכימים שיכרתו עי דקל בשטחי מגורים ללא רישיון כריתה



פוסטים אחרונים

הצג הכול

פקודת היערות בחוק ההסדרים

שלום לכולם, אני אסנת בנימין, אני מובילה את צבא הגנה לעצים , וקבוצות עצים הם תושבים תל אביב יפו , גוש דן . העצים בארץ מוגנים היטב בחוק פקודת היערות לצידו חוק התכנון והבניה סעיף 83 ג וגם חוק הגנים הלאומ

photo-1568607918870-9ddecf71275c.jpg

עצים הם תושבים | קיימות מקומית

צבא ההגנה לעצים | תנועת האקליפטוסים