top of page
  • תמונת הסופר/תאוסי בנימין

הערות ישראל גלון לטיוטת צו היערות (פטור מרישיון) התשפ"א -2021



צבע כחול- הערות ישראל גלון לטיוטת צו היערות

צבע שחור- מסמך מקור

צבע ירוק -קישורים אסנת


קישור: להשמיע את קול הציבור- לא לביטול חובת רישיון כריתה לעצי דקל, לעצי פיקוס, לעצי מטע ,



טיוטת צו היערות (פטור מרישיון) התשפ"א -2021

הערות ישראל גלון:

כללי: הצו שהוגש לאישור מדגים בבירור כיצד יחידת פקיד היערות הפכה להיות מגוף ממשלתי שפועל ברוח החוק לשמירה על עצים, ליחידת שכל מטרתה להקטין את העבודה הכרוכה בהגנה על עצים. ובעיקר פטור מרשיונות וממתן ערך חליפי לצורך בניה למגורים. המסמך המוצג לפניכם הוכן ב- 2016 והיו בו רק שישה מינים שאכן יש מקום לאשר כריתתם ללא רישיון. אך המסמך שלפנינו מקל מאוד על כריתה של עצים שראויים להגנה ולקבלת רשיון ולו רק מאחר והם ראויים לערך חליפי.

אם אנו רוצים למנוע אישור מסמך זה יש להגיש הערות על המסמך בהקדם לפקיד היערות ולדרוש דיון ציבורי פתוח בנושא. אין לסמוך על הועדה שקבלה המלצות אלו.

ועוד הערה כללית- אנשים ובעיקר קבלנים יכרתו עץ שיפריע להם לבניה או לחפירת חניון ללא רשיון ואז יאמרו זו היתה אילנתה בלוטית. איך יבדקו מה היה? איך יוכיחו שזו לא היתה אילנתה. גם היום יש אכיפה חלשה מאוד ובעצם כולנו יודעים שאין אכיפה ואין הרתאה. אז איך יאכפו זאת כאשר אילנתה כל כך נפוצה? עצי אילנתה מחוייבים ברשיון וערך חליפי


שם התקנות המוצעות:

צו היערות (פטור מרישיון), התשפ"א – 2021.


מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן:

שר החקלאות ופיתוח הכפר מוסמך מכוח פקודת היערות להכריז בצו על סוגי מקרים שבהם כריתת עץ בוגר או העתקתו אינן טעונות רישיון וזאת, בהיעדר צורך ציבורי בקבלת רישיון.

טרם קבלת ההחלטה, על השר להתייעץ עם וועדה מייעצת המוקמת מכוח סעיף 15(ד) לפקודת היערות.

מוצע לקבוע בצו כי יינתן פטור מדרישת הרישיון לכריתה או להעתקה של עץ בוגר בארבעה סוגי מקרים, אשר בהתאם להמלצות הוועדה המייעצת אינם מקימים צורך ציבורי בקבלת רישיון וזאת, משיקולים הקשורים בסוג העץ הבוגר, מיקומו, תכלית הנטיעה ותכלית הכריתה.

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:

טיוטת צו היערות (פטור מרישיון) התשפ"א - 2021

בתוקף סמכותי לפי סעיף 15(ג) לפקודת היערות (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 15(ד)(1) לפקודה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הגדרות

בצו זה -

"אתר לשימור" – אתר כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה, הנכלל בתכנית לשימור אתרים כמשמעותה בתוספת האמורה;

"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965;

"מטע חקלאי" – יחידת ייצור המאופיינת בגידול אחיד של תוצרת צמחית בקרקע חקלאית, לצורך שיווקה;

"משתלה" – מקום המשמש לגידול ולאספקה של עצים בוגרים לצרכי שתילה במקום אחר;


פטור מרישיון כריתה או העתקה כריתה או העתקה של עץ בוגר,

למעט עץ הדר, עץ אבוקדו או אילן מוגן, אינה טעונה רישיון,

אם העץ הבוגר הוא אחד מאלה:


1. עץ במטע חקלאי, ובלבד שהכריתה נדרשת לצורך המשך הפעילות החקלאית במקום;


2. עץ ממשפחת הדקליים, הנטוע במגרש שייעודו בתוכנית בת תוקף הוא מגורים, למעט עצים כאמור הנטועים באתר לשימור ועצים ממין דום מצרי (hyphaene thebaica); בפסקה זו, "מגרש" ו"תכנית" - כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;

מדוע עצי דקל למינהם אינם זקוקים לרישיון?

יש להם תרומה נופית וסביבתית כמו לכל עץ. האם המטרה להקטין את הצורך בעבודה של פקידי יערות.

כריתת עצי דקל בתוכנית שיעודה מגורים גורם לזילות בחוק ומדוע לא יינתן ערך חליפי לאותם עצים.

מדובר בעצים שערכם החליפי יכול להיות גבוה מאוד.


3. עץ הנמצא במשתלה לצורך שיווק ומכירה ומיועד להעתקה למקום אחר;


4. עץ ממין המנוי בטור א' בטבלה שבתוספת ונטוע באזור המפורט בטור ג' בעמודה שלצידו.

תוספת

(סעיף 2(ד)) הערות למטה


טור א' שם עברי . טור ב' שם מדעי . טור ג'


אילנתה בלוטית (1)Ailanthus altissima בכל מקום

שיטת עלי-ערבה Acacia salicina בכל מקום

שיטה כחלחלה Acacia saligna בכל מקום

שיטת ויקטוריה Acacia victoriae בכל מקום

צחר כחלחלLeuca leucocephalaבכל מקום

פרקינסוניה (2)שיכניתParkinsonia aculeataבכל מקום

שיטה עגולת-הזרעים Acacia cyclops בכל מקום

שיטה רבת-פרחים Acacia pycnantha בכל מקום

שיטה דוקרנית Acacia paradoxa בכל מקום


פיקוס בנגלי(3)

Ficus benghalensis

בשטחים פתוחים

בבקעת הירדן הערבה ואזור ים המלח


פיקוס בנימינה

Ficus benjamina

בשטחים פתוחים

בבקעת הירדן הערבה ואזור ים המלח


פיקוס השדרות

Ficus retusa

בשטחים פתוחים

בבקעת הירדן הערבה ואזור ים המלח


פיקוס קדוש

Ficus religiosa

בשטחים פתוחים

בבקעת הירדן הערבה ואזור ים המלח


פיקוס חלוד

Ficus rubiginosa

בשטחים פתוחים

בבקעת הירדן הערבה ואזור ים המלח



הערות לטבלה

אילנתה בלוטית – מדוע עצי אילנתה זכר יכרתו ללא רישיון. יש להם תרומה נופית וסביבתית. זה שהעץ פולש אינו גורע מתרומתו. בדיונים שהתקיימו בועדה שישבה על הנושא ב- 2014 הוחלט שאילנתה בלוטית מחוייבת ברשיון כולל ערך חליפי.

ועוד הערה לגבי אילנתה בלוטית נקבה- אם כל כך חשוב לכם להקל על תוכניות למגורים, תוכלו לקבוע שעצי אילנתה בלוטית יקבלו בתנאים אלו רשיון כריתה אך יהיה ערך חליפי.

אותה הערה לגבי פרקינסוניה – מדוע שעץ משמעותי לא יקבל ערך חליפי. יש לו תרומה משמעותית.

לגבי כל מיני הפיקוס.

קבעתם שאין צורך ברשיון כריתה ב- בשטחים פתוחים בבקעת הירדן הערבה ואזור ים המלח.

זו קביעה ממש חמורה. יש פלישות קטנות מאוד באיזור נחל דוד, ניתן לשליטה.

בכל איזור בקעת הירדן והערבה שלא ליד נחלים או מקווי מים אין פלישה. אז לפי החלטתכם אם יש עצי פיקוס שונים, בכביש הבקעה בשטח פתוח בכביש, ליד תחנות אוטובוס. ומחר משהו מחליט להזיז את התחנה או להעביר קו מים או עמוד תאורה. אין צורך ברשיון וגם לא יינתן ערך חליפי. זו החלטה שגויה ולא מידתית. והכל בניגוד לרוח החוק.

ישראל גלון



___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)

(חמ 4683 -3)

__________________

עודד פורר

שר החקלאות ופיתוח הכפר


דברי הסבר

לפי סעיף 15(ג) לפקודת היערות, 1926 (להלן – הפקודה) מוסמך שר החקלאות ופיתוח הכפר להכריז בצו על סוגי מקרים בהם כריתה או העתקה, בכל שטח המדינה או באזור מוגדר, אינן טעונות רישיון כאמור בסעיף 15(א) לפקודה. טרם התקנת הצו, נדרש השר להתייעץ עם הוועדה המייעצת אשר הוקמה לפי סעיף 15(ד) לפקודה ולקבל את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (

הוועדה המייעצת התכנסה במהלך שנת 2018 ופירשה בדיוניה את המונח "צורך ציבורי" מתוך ראייה אקולוגית, לפיה יש לבער מינים זרים של עצים המזיקים לקיום מינים מקומיים אחרים ומפריעים להתפתחות מערכות אקולוגיות בישראל.

המלצות הוועדה המייעצת הוגשו לשר החקלאות ופיתוח הכפר בחודש דצמבר 2018 והן מפורסמות באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. בהתאם להמלצות, ישנה הצדקה לפטור מחובת הרישיון בארבעה מקרים, כדלהלן:

במטע חקלאי בו העצים ניטעים על מנת לגדל ולשווק תוצרת חקלאית ומשכך אין מקום להגן עליהם מפני כריתה. מטעים חקלאיים ניטעים מטעמים עסקיים וכלכליים במטרה לייצר תוצרת חקלאית לשיווק מסחרי, ומשכך אין בהכרח אינטרס ציבורי רחב במניעת כריתתם. חריג לכלל זה הם עצי הדר ואבוקדו אשר כריתתם והעברתם טעונה רישיון לפי תקנה 2(א) לתקנות היערות (רישיון כריתה לעצי הדר ועצי אבוקדו) (הוראת שעה), התשע"ז – 2016), ותקנה 2 לתקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון – הובלת עצי הדר ועצי אבוקדו או חלקיהם) (הוראת שעה), התשע"ז -2016.

עצי משתלה אשר ייעודם המקורי הוא להעברה לשתילה במקום אחר.

מיני עצים פולשים הגורמים לפגיעה במערכות אקולוגיות טבעיות ובתפקודיהן. קיומם של מיני עצים פולשים בשטחים הסמוכים למערכות טבעיות מקל על הפצתם המתמשכת במערכות הטבעיות, ומחמיר את הפגיעה בהן. החרגת מיני העצים הפולשים מחובת רישיון כריתה מקלה על הטיפול בהם, ועל צמצום השפעתם על המערכות הטבעיות. המשרד להגנת הסביבה, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר עוסקים מזה תקופה בגיבוש רשימה של מינים פולשים שאינם מומלצים לגינון בישראל. חלק מרשימה זו, בא לידי ביטוי גם בצו המוצע, תוך ראיית מכלול השיקולים שיש להפעיל במתן פטור מרישיון.

עצי דקל הגדלים בחצר פרטית הם בעלי ערך סביבתי נמוך יותר מעצים דו-פסיגיים. תרומתם למרחב העירוני ברמה הסביבתית והאקולוגית שולית עד זניחה: הם אינם תורמים צל, אינם תורמים להפחתת תופעת אי-החום העירוני ותרומתם במניעת רעשים, רוחות והסתרת חזיתות מבנים נמוכה ביותר, ומכאן שהם בעלי חשיבות נופית, סביבתית, ואקולוגית נמוכה מאוד. על כן, מוצע לפטור עצים אלו מהצורך ברישיון כריתה (למעט עץ דקל מסוג דום מצרי שהוכרז כערך טבע מוגן).

טיוטת הצו מבוססת על תהליך הערכת השפעות רגולציה אשר נסקר בדו"ח - RIA בנושא היקף חובת רישיון. הדו"ח מפורסם באתר המשרד.


(סוף טיוטא צו היערות פטור מרישיון כריתה )


הערה אסנת בנימין :

דוח RIA מוצמד להצעת החוק אינו רלוונטי לעצים בהצעה הנוכחית

דוחות הועדה המייעצת לביטול חובת רישיונות כריתה -2018 - לא מוצמד להצעה

פרוטוקול הועדה המייעצת 2018 -( מוזכר בדברי ההסבר ) לא מוצמד להצעת החוק


1. דו"ח RIA אינו מתייחס לעצים בטיוטת ההצעה לפטור מרישיונות כריתה:

עצי הדקל – לא מוזכרים בדוח RIA

דוח RIA מינים פולשים –מעט סוגי עצי שיטה (פטור מרישיון ב2014 ואינם עצים משמעותיים. )

עצי הפיקוס לא מוזכרים בדוח RIA עצי פיקוס משמעותיים מבחינות רבות. "פולשנותם" לא פעם -זניחה ביחס לערכם לציבור.

דרך החישוב בדוח RIA - פקיד היערות " שכח" מה ערך העץ ושכח את סעיף החוק ערך חליפי (כסף או נטיעה לפי ערך כספי )

מטרתו רק להפחית עלויות של בדיקת בקשות הרישיון. מקסימום 30 ש"ח לעץ. (לפי דוח RIA ודוח הרגולציה )

(ערך חליפי - קבוע בחוק. וערך העץ כנ"ל. )


2. דוח הועדה המייעצת -פטור מרישיון כריתה 12.2018 - לא מוצמד להצעת החוק.

3. פרוטוקול הועדה 2018 בה הוחלט :"אקולוגי " = ערך ציבורי המבטל את סעיף החוק :ערך ציבורי נופי סביבתי אקולוגי והיסטורי לא מוצמד להצעת החוק. ולא נמצא עד היום.






photo-1568607918870-9ddecf71275c.jpg

עצים הם תושבים | קיימות מקומית

צבא ההגנה לעצים | תנועת האקליפטוסים

bottom of page