עדכונים 15.6.2022 .
לכבוד
ראש הממשלה מר נפתלי בנט
שר החוץ מר יאיר לפיד
שר הביטחון מר בני גנץ
שר האוצר מר אביגדור ליברמן
שר המשפטים מר גדעון סער
ח"כ מר מנסור עבאס
שר הבריאות מר ניצן הורוביץ
שרת התחבורה הגב' מרב מיכאלי
25.3.2022
תלונה : ניגוד עניינים א. ליברמן-כריתת עצים וסחר בעץ.
אין באמור להטיל דופי בענייניו של מר ליברמן כאדם פרטי. אולם כעובד ציבור נדרש להכיר בניגוד עניינים,
"ליבת עסקיו כריתת עצים ומסחר בעץ"-לאור אופי המסחר בעץ בחוזים עתידיים (1-5-15-20 שנה) ולאור החלטת היועמ"ש אין חשד לשוחד כלומר -הון העתק מהעיסקאות (ראה ציטוט מקורות) מגיע מסחורת עץ וכריתת עצים. ומשמעות ביטול חשדות ב- 2012:הוא המשיך מאז 2012 לבצע עיסקאות לקבל הון עתק ותמורתו התחייב לספק עץ לכריתה סחורת עץ. (פרקליט המדינה אמר: יש להתייחס לעסקי מקורביו כעסקיו שלו) מינוי שר החקלאות פורר עושה דברו של ליברמן- הוא ניגוד עיניינים מובהק.
ומעשיו של פורר לאור ניגוד העניינים הם לכאורה קבלת דבר במרמה /שחיתות/הון שילטון.
פורר אחראי להגנת עצים כחוק- אולם פועל בכל דרך לבטל את הגנת עצים כחוק, ובמקביל לייצר מקסימום סחורת עץ.(פגיעה בציבור בכלכלה בחקלאות ) מעט מדוגמאות:
השלטון משחית
אנשי הקואליציה לא מגיבים,. מושתקים בהסכם קואליציוני, הם בשת"פ עם הון תמורת שילטון (מלארדים תמורת הכיסא)
באופוזיציה יודעים ושותקים-הם מחכים לליברמן שיעבור צד חזרה, תמורת השלטון יקבל הכל.(דרעי: "סלחתי לליברמן")
יועמ"ש בהרב מיארה קיבלה מידע מפורט ואסמכתאות -היא וגם שר המישפטים גדעון סער שותקים.
ציטוט מקורות ליבת עסקיו כריתת עצים ומסחר בעץ:
1."נתיב אל המזרח ...ליבת העסקים כריתה ועיבוד עצים במזרח אירופה לצורך מסחר עם ישראל"
"ב 1997 כבר הקים את חברת נתיב אל המזרח ישראל חברת סחר בן-לאומית, שנועדה לפעול במדינות מזרח
אירופה ולמקד את פעילותה בחו"ל ובהמשך היא הפכה לחברה לכריתה, לעיבוד ולסחר בעץ במזרח אירופה
שניהלה קשרי מסחר עם ישראל" [1]
2. "פריצת הדרך בעסקיו של ליברמן נרשמה בשנים הבאות כאשר החלו לזרום לחברת נתיב אל המזרח ישראל
מיליוני שקלים מחברות הקשורות לתעשיית העץ ולחומרי הגלם לבניה. באותה עת הקים ליברמן חברה נוספת
בשם נתיב אל המזרח קפריסין ( לימים - טרסימנו )" [2]
3. "ביוני 1998 רכש ליברמן גם חברה קפריסאית ושינה את שמה לנתיב אל המזרח קפריסין. החברה החדשה
שימשה כחברה פיננסית שתמכה בפעילות נתיב אל המזרח הישראלית" [3]
4. "בסוף 98' נשכר טננבאום על ידי המנכ"ל בואינג'ו מנתיב אל המזרח ישראל כדי להקים עבורה את מערך סחר העץ באוקראינה. התחום הזה היה לליבת עסקי החברה, שהחלה לייבא עצים מאזור העיר צ'רנוביץ' באוקראינה, על גבול רומניה. גורמים בענף העץ הסבירו שבניגוד ליבוא עץ מסודר ממדינות סקנדינוויה, הפועל לפי קריטריונים ברורים, השגת היתר לסחר בעץ איכותי ממדינות ברית המועצות לשעבר כרוכה בעיקר ב"קשרים טובים". ולטננבאום היו כאלה.
תפקידו של טננבאום היה לקנות עצים בשביל החברה, לשלוח אותם לעיבוד במנסרות ולשגר את הסחורה לארץ. בתחילת דרכה השתמשה נתיב אל המזרח במנסרות אוקראיניות ששודרגו בהמשך על ידי חברת פלצ'ק האוסטרית, בבעלות מרטין שלאף. לפי בכיר לשעבר בנתיב אל המזרח, חברת הסחר הבינלאומי של שלאף, שמושבה בווינה, אף סייעה לחברה באיתור לקוחות וסוחרי עץ באירופה. האחראי על סחר העץ בפלצ'ק, לאון לוקוביץ', לא השיב לפניות חוזרות ונשנות של הארץ" [4]
5. "טננבאום נשכר ע"י חברת נתיב אל המזרח ישראל, כדי להקים עבורה מערך סחר בעץ באוקראינה... ליברמן
הכיר לטננבאום את מרטין שלאף, בעליה של חברת פלצ'ק, שעסקה בעבר בסחר בעץ במזרח אירופה ואיבדה
את זיכיונותיה באוקרינה עם התפרקות ברה"מ. .החברה של שלאף אף סייעה לזו של ליברמן באיתור לקוחות
וסוחרי עץ באירופה"
"נתיב אל המזרח קפריסין (לימים טרסימנו), לפי פרסומי החברה היא מתמחה בתעשיית העץ באוקראינה,
רומניה ורוסיה, חולשת על יערות, מנסרות, ציוד כריתה ועיבוד עץ, ומספקת 11,000 קוב סחורה מידי שנה
באירופה, בעניינה בארץ מטפלת החברה-האחות נתיב אל המזרח ישראל.
"בשנת 2001 ..העביר ליברמן כ 60,000 דולר לליאור טננבאום, איש עסקים ישראלי הפועל ברפובליקת
ברה"מ לשעבר בין היתר בייבוא וייצוא של עץ ומתכות" [5]
6. "חברת "נתיב אל המזרח ישראל" שהקים יו"ר ישראל ביתנו סחרה בהיקפים של למעלה ממיליון שקלים
בשנים 2000-2001, עם גורמים פלסטיניים ברשות ככל הידוע מדובר בעסקאות למכירת עץ.
ליברמן טוען כי לא היה מעורב בפעילות החברה" [6]
7. 2004 "מתוך הראיות שנאספו בידי המשטרה., פרוטוקול ישיבה 13 ספטמבר 2004 במשרד עו"ד הקפריסאי
הוחלט לסגור את נתיב אל המזרח קפריסין, לסגור את חברת מאונטין ויו ולהמשיך את הפעילות באמצעות
חברת מייפלאואר ועוד חברה נוספת בשם ג'נרל טימבר, לפי הפרוטוקול נכחו בחדר איגור שניידר, עו"ד
יואב מני ועוד אדם שכונה "לקוח" ...ע"פ הראיות המצטברות ליברמן נכח בישיבה משום שעסקה בחברות
שהיה ל קשר אליהן... עורכי דינו טענו שאם ליברמן אכן נכח זה היה רק לצורך חשבונותיו האישיים , ואולי
בכלל עזב באמצע הישיבה...[7]
8. "..חברת הסחר הבין-לאומית נתיב אל המזרח שהקים ליברמן עסקה אמנם בתחום עיבוד וסחר בעץ.."
"במאי 1997 פרש א. ליברמן במפתיע מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה והלך לעשות לביתו "
"..מאז ובמשך קרוב ל 20 שנה ליברמן נכנס לחיים הפוליטיים ויוצא מהם, ובפסקי הזמן בן תפקידיו
הציבוריים הוא הקים חברות עסקיות או מחזיק בהן. מיליוני דולרים הוזרמו אל החברות במשך השנים"
מרטין שלאף "את ההון המשפחתי הראשוני עשה אביו, שהיה שותף בחברת רוברט פלצ'ק שסחרה בעץ ובנייר
בהמשך רכשו מרטין ואחיו הבכור ג'יימס את החברה" [8]
9. "העברות הכספים ממרטין שלאף לליברמן התבצעו דרך חברת רוברט פלצ'ק... מאות אלפי הדולרים שהעבירה
פלצ'ק לטרסימנו (נתיב אל המזרח) ..תשלום עבור קניית מנסרות עץ באוקרינה"
"בשנת 2003 פתחה המשטרה בחקירה בחשד שהחברה של שלאף העבירה מיליוני ש"ח לחברה קפריסאית
שנשלטת על ידי אביגדור ליברמן" [9]
10. "באוגוסט 2001 נכנסו לחשבון טרסימנו כ 650 אלף דולר. הכספים הועברו מהחברה האוסטרית רוברט פלצ'ק
שבבעלות איש העסקים מרטין שלאף [10]
11. "כשלושה מיליון דולר, שהוזרם מבנק אוסטריה לחשבון הבנק הקפריסאי של חברת נתיב אל המזרח"
"ערבות בנקאית בסך מילארד דולר מאיש העסקים האוסטרי רוברט נוביקובסקי, בעלי חברת יורימיקס
העוסקת בנפט וייצוא חקלאי" (מטע מנוהל /עץ מסחרי נחשב גידול חקלאי) [11]
12. כדי להבין כיצד הלכו ונטמעו מקורבי ליברמן בחברות שייסד וכיצד נולד מערך הקשרים המסועף בין אנשיו לחשבונות
העסקיים והפרטיים השונים... [12]
13. בחודש ינואר 1999 הקים את ישראל ביתנו. במאי -נבחר לכנסת (שנה בלבד לאחר שהקים את נתיב קפריסין)
"בשנת 2000 פרש ליברמן כמתחייב בחוק מתפקיד מנהל נתיב אל המזרח ישראל. במקומו מונו 3
דירקטורים. יד ימינו דאז, רוחמה אברהם, עו"ד חגי מידן, ורו"ח מיכה לזר.
בסוף 2000 דיווחה החברה כי בעלי המניות בה הם רעייתו אלה ליברמן וחברת שטראוס לזר, אחד מבעליה
אפריל 2001 ... שטראוס לזר ואלה ליברמן העבירו את המניות ליוסף שולדינגר, חברו הקרוב.
יוני 2001 הפקיד שולדינגר 450,000 דולר לטרסימנו (נתיב אל המזרח קפריסין.)
"נתיב אל המזרח ישראל הפכה עד מהרה לחברה משגשת שמכרה משטחי עץ לחברות מקומיות במיליוני ₪ " [15]
14. " להוכחת עסקת מכירה הציג ליברמן זיכרון דברים שציין רק את חברת נתיב אל המזרח ישראל, כלומר על פי
המסמך שהוצג חברת נתיב אל המזרח קפריסין לא נמכרה כלל, כעבור עוד זמן-מה הציג ליברמן עוד הסכם
קצר ושטחי שלא כלל כל התייחסות לפעילות החברה. ע"פ המסמכים החברות נמכרו בלי שמישהו בדק אותן,
הערכת שווי נעשתה ע"י רו"ח מיכה לזר, רו"ח של המוכר ליברמן... הסכומים שסוכם לא שולמו בזמן.. ולא
תאם את לוח התשלומים. ליברמן נותר כבעל מניות בחברה קרוב ל 3 שנים אחרי המכירה ונשמרה לו הזכות
לשוב ולקנות את כל המניות בעתיד" [16]
15. . "טען שב-7 למארס 2001 הוא כבר מכר את חברות נתיב אל המזרח ישראל וקפריסין....ליוסף שולדינגר מי
שהיה אחד מחבריו הקרובים"
"רואת החשבון הקפריסאית דניאלה מאוריצי ,שהיה אחראית על הרישום והטיפול בכל החברות של ליברמן,
העידה חד משמעית כי מעולם לא עודכנה בדבר העברת בעלות , לא ראתה כל הסכם מכירה ולמעשה כלל
לא הכירה את שולדינגר" [17]
" העובדה שהאישה שטיפלה במשך כמה שנים בשלוש חברות באופן שוטף האמינה כי ליברמן עדיין
נהנה מהן, "מסדרת את אבני הפסיפס" בפרשה" [18]
16 ביהמ"ש קבע כי הראיות העולות מהמסמכים שהובאו לפניו "נוגדות לכאורה את גרסת השר בדבר התנתקות
מכל פעילות בחברת נתיב אל המזרח, לרבות פעילות כספית בחשבונה, לאחר מכירת ב 2001" [19]
17. "ע"פ המסמכים, מי שקיבל ייפוי כוח לפעול בחברה כבר חודש וחצי לפני מועד חתימת זכרון הדברים למכירת
החברה, היה שכנו ונהגו לשעבר איגור שניידר , אבל שניידר המשיך לפעול כמיופה כח בחברה לאחר חתימת
זכרון הדברים ומכירת החברה לכאורה" [20]
18. "פרקליט המדינה לדור סבר כי העובדה שאף אחד מהעדים המרכזיים לא היה מוכן למסור את כל הידוע לו על
החברות מחזקת את החשד כי ליברמן נותר כנהנה מהחברות, אחרת היו חושפים בגלוי מי שולט בהן." [21]
19. בשנת 1999 נרשמה פריצת הדרך בחברה, כשהחלו לזרום ל'נתיב אל המזרח' מיליוני שקלים מחברות הקשורות
לתעשיית העץ וחומרי גלם לבנייה. זהו גם הענף העיקרי סביבו נוהלו קשרי המסחר עם גורמים ברשות
הפלסטינית זמן לא רב לאחר מכן, כשליברמן כבר היה חבר כנסת ולכאורה לא היה מעורב בעסקי החברה [22]
20. מאונטן ויו – חברת הבת של נתיב אל המזרח קפריסין.
20.4.2001 רו"ח מאורצי רושמת חברה חדשה " מייפלאואר " בהוראת עו"ד יואב מני .
14.3.2002 , רק אחרי התפטרות ליברמן החלה החברה מייפלאואר להיות פעילה [23]
21. " ב 8 במרס 2001..השתנה רישום הבעלים לחברת מאונטיין ויו והיא נרשמה על שם איגור שניידר.
עו"ד מני הורה לדניאלה מאורצי להפוך את שניידר לבעלים והוא הוגדר מעתה כמי שנהנה מרווחי החברה" [24]
על התמיהה שהעלו החוקרים בדבר זהותו של הבעלים החדש, השיבה דניאלה מאוריצי כי ראתה בשניידר
Frontier של ליברמן. לדעתה ליברמן נותר הבעלים האמיתי של חברת מאונטיין ויו" [25]
22. "רפ"ק א. וולפיש: עו"ד מני כותב לו: הנהנה העיקרי מהחברות הוא מר א. ליברמן, וזה מס ת.ז שלו XX ,
היות שמר ליברמן נבחר לכנסת, הוא לא יכול להמשיך לנהל את החברות. לכן הוא מעביר את אחזקותיו
לרואה החשבון בנאמנות, האינפורמציה הזו צריכה להישמר בסודיות מוחלטת."
"תנ"צ איילון: יש כאן הוכחות שחור על גבי לבן שהחברה הזו (מאונטיין ויו) כמו שהיא, נולדה בשבילך ואתה
נהנה ממנה, אתה מורה על יציאת כספים ממנה" [26]
23. נתיב אל המזרח קפריסין הפכה לטרסימנו במהלך שנת 2000. לאחר עידן ליברמן, בעלי המניות ומנהלה של
טרסימנו היה א. פאפאדופולו, ממשרד עורכי הדין הקפריסאי נאוקלאוס, שהמשיך לחלוק עם עו"ד מני את
"הלקוח המשותף", ולעדכן אותו בפעולות השונות של החברות" [27]
24. טרסימנו ונתיב אל המזרח מכרו עץ לחברות מישראל ולחברות בינלאומיות. לפעמים הועבר התשלום לחשבון בקפריסין, לפעמים לחשבון בישראל. כך, למשל, "מיכלי טרי-וול", העוסקת בייצור אריזות קרטון ומשטחי עץ ובבעלותה מפעלים בנתיבות ונתניה, שילמה לטרסימנו בין ינואר 2000 ליוני 2001 למעלה מ-300 אלף דולר; "גל משטחים", מייצרניות משטחי עץ הגדולות בישראל, העבירה לבנק בלימסול כ-75 אלף דולר.
כמו טננבאום, גם מקורביו של ליברמן, גרשון טרסטמן ואיגור שניידר, המשיכו ליהנות מעסקי העץ המשגשגים. איגור שניידר, נהגו של ליברמן במשך שנים רבות, נסע למזרח אירופה אחרי כניסתו של הבוס לפוליטיקה, וטיפל בעניינים השוטפים. למרות שטרסטמן משך מאות אלפי דולרים מחשבונה של טרסימנו, ברשויות בארץ הוא אינו מוכר כאיש עסקים, אלא כסופר וכמרצה לא אמיד במיוחד. ככל הידוע, הוא גם אינו רשום כבעל נכסים בישראל. בשנים האחרונות הוא טס לחו"ל עשרות פעמים: בין השאר לרוסיה, מולדובה וקפריסין.
נתיב אל המזרח ישראל ידעה בשנים 1999-2004 פעילות משגשגת, ומכרה משטחי עץ לחברות מקומיות במיליוני שקלים. מלבד "טרי-וול" ו"גל משטחים", נמנו עם לקוחותיה השחקנים המרכזיים של ענף העץ והבנייה בישראל: חברת "טובול חומרי בניין" בבעלות משפחת טובול הירושלמית"
"מאיר פינס ובניו", העוסקת ביבוא עץ לבנייה; חברת "בוטוין" העוסקת במסחר בעץ ובמכירתו לבניין, נגרות וגגות רעפים; חברת "קרגל", המתמחה בייצור לוחות ואריזות מקרטון גלי, צוברים ומכלים מקרטון.
מאז 2004 נוצרו לליברמן מקורות הכנסה חדשים ומניבים יותר: בתו הקימה אז בגיל 21 חברה ל"ייעוץ עסקי" (*),מ.ל. I" שמה, ותוך שלוש שנים הוזרמו יותר משבעה מיליון שקל מגורמים עלומים בחו"ל. בשנים שבהן לא היה בכנסת ובממשלה, משך ממנה ליברמן משכורות של מאות אלפי שקלים. עם מינויו של ליברמן לשר התשתיות הלאומיות, באוקטובר 2006, ייסדה ליברמן הבת חברה נוספת, "מלג ירושלים נכסים" [28]
25. "פרקליט המדינה לדור גם סבר ששורה של ראיות בתיק - העובדה שחיובים בגין תשלומים של ליברמן מומנו
על ידי התאגידים, העובדה שטס במימון חברה של בתו לקפריסין בתאריכים שבהם התקיימו ישיבות בנוגע
לאותם תאגידים וכן שהסכם מכירת אחת מהחברות מעלה חשדות - מצטברים יחד ושוללים את גרסתו של
ליברמן." [29]
26. "בשנת 2001 ..הורה עו"ד מני למשרד עורכי הדין הקפריסאי ... להקים חברה נוספת בשם מייפלאואר קפיטל
שנרשמה באיי הבתולה ואליה הועברו 6.2 מיליון דולר עד שנת 2008 כבעל הזכויות נרשם לא אחר מאשר
איש אמונו של ליברמן איגור שניידר "
"יותר ויותר התברר לנו שחברת מייפלאואר היתה צומת להעברת כספים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים"[30]
27. " "ליברמן לא נעצר בחומרי גלם לתעשיית העץ"
"ב2008 השופטת גרינברג קבעה שליברמן המשיך לשלוט בחברות בעודנו שר [31]
28. "סך כל התשלומים שהעבירה "מגאטיס" ל-מ.ל.I היגיעו ל 2.5 מיליון דולר" [32]
29. "באוגוסט 2008, חל שינוי בזהות החברה המשלמת לחברת מ.ל.I, במקום מגאטיס, החלה חברה בשם
לווינגסטון לשלם לחברה הישראלית, ועד מאי 2009 העבירה חב' לווינגסטון 405,000 דולר" [33]
30. מיכל ליברמן גלון נרשמה כבעלים של החברה כשהייתה בת 21,.לא הכירה את פעילות החברה שבבעלותה וגם
לא את סוג פעילותה של חברת מגאטיס, החברה היחידה לה העניקה מ.ל.I שרותיי ייעוץ
שרון שלום העוזר האישי הקרוב של ליברמן וראש המטה שלו, שימש כמנכ"ל חברת מ.ל. I מעל היועץ הראשי
א. ליברמן. והחליף את ליברמן כיועץ העסקי(*) של חברת מגאטיס, כשליברמן מונה לשר והתפטר מהחברה.
בחקירתו לא ידע שרון להגיע אל משרדי החברה, ולא הצליח להסביר איך העניק ייעוץ ללא ידיעת רוסית" [34]
31. "רפ"ק צחי חבקין: לשרון שלום היתה בעיית זיכרון קשה מאוד לגבי פעילות הייעוץ למגאטיס והשאלה שלי:
מדוע שרון שלום המנכ"ל לא יודע לספר לנו כמעט שום פרט ...
ליברמן: אני מציע שתפנה לרופא שלו לא אליי.. " [35].
32. "במקומות שהוכח שסכום כסף מצא דרכו לליברמן , כאדם פרטי, מיד אומצה הגישה ( תק' וינשטיין) שיכול
להיות שאלה כספים שנשארו "כשאריות ממהלכים קודמים " .[36] ( חוזים עתידיים לסחר בעץ.. ? ) .
33. פרקליט המדינה ציין כי הקשיים שהבחין בהם כוללים את העובדה שמדובר באירועים שהתרחשו לאורך שנים,
מחוץ לישראל, תוך ניסיון להסתירם בדרכים מתוחכמות" [37]
34. משה מזרחי ראש מחלק חקירות (2019 ) "למה ליברמן הקים חברות למסחר בעץ? אם אין לו מטעים או אפילו
חורשה" [38]
(*) תחומי המסחר בעץ: כריתת עצים, עיבוד עצים כרותים, מסחר בעצים כרותים ומסחר בעץ מעובד. יבוא ויצוא של בולי עץ או עץ מעובד, ייעוץ עסקי , סוכני מכירה, לובינג כורתי עצים וסוחרי עצים, מעכרים ומתווכים. ובמטעים מנוהלים- בעל קרקעות פרטיות הנוטע ומטפח עצים למסחר.
הערות [1] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015 עמ' 15 [2] אריה אבנרי אומץ לב הוצאת טפר, 2015 [3] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015 עמ' 15 [4] גידי וייץ אורי בלאו .מסע העסקים של ליברמן. הארץ, 25.04.2007 עודכן ב: 30.03.2017 https://www.haaretz.co.il/misc/1.1404836 [5] אריה אבנרי אומץ לב הוצאת טפר, 2015 עמ' 432, 433, 435, 436 [6] אורי בלאו הארץ חברה שהקים ליברמן סחרה עם הפלשתינאים במאות אלפי שקלים 2.2009 [7] החלטת היועץ בתיק ליברמן עמ' 30 [8] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015. עמ' 21, גב [9] אריה אבנרי אומץ לב הוצאת טפר, 2015 [10] גידי וייץ. הזרועות הארוכות של שלאף הארץ 8.9.2019 [11] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015. עמ' 22 [12] גידי וייץ אורי בלאו .מסע העסקים של ליברמן. הארץ, 25.04.2007 עודכן ב: 30.03.2017 https://www.haaretz.co.il/misc/1.1404836 [13] אבנרי אריה אבנרי אומץ לב הוצאת טפר, 2015. עמ' 436 [14] אביה אלף, תיק ליברמן, עברית, 2015 [15] אריה אבנרי אומץ לב הוצאת טפר, 2015. עמ' 436 [16] החלטת היועץ בתיק ליברמן עמ' 27 [17] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015 עמ' 13 , 286 [18] גלעד גרוסמן 14.12.2012, וואלה, לדור על האישום המרכזי נגד ליברמן: "לא מדע מדויק" [19] ב"ש (ת"א) 271707 משטרת ישראל נ' יואב מני, א.ליברמן ואח' [20] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015 עמ1 13 [21] גלעד גרוסמן 14.12.2012, וואלה, לדור על האישום המרכזי נגד ליברמן: "לא מדע מדויק" [22] אורי בלאו הארץ חברה שהקים ליברמן סחרה עם הפלשתינאים במאות אלפי שקלים 2.2009 https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1246735 [23] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015 עמ' 287 [24] החלטת היועץ בתיק ליברמן עמוד 34, 36 [25] החלטת היועץ בתיק ליברמן עמ'64 [26] החלטת היועץ בתיק ליברמן, עמ' 63 [27] גידי וייץ אורי בלאו .מסע העסקים של ליברמן. הארץ, 25.04.2007 עודכן ב: 30.03.2017 https://www.haaretz.co.il/misc/1.1404836 [28] גידי וייץ אורי בלאו .מסע העסקים של ליברמן. הארץ, 25.04.2007 עודכן ב: 30.03.2017 https://www.haaretz.co.il/misc/1.1404836 [29] גלעד גרוסמן 14.12.2012, וואלה, לדור על האישום המרכזי נגד ליברמן: "לא מדע מדויק" [30] אביה אלף, תיק ליברמן, עברית, 2015 עמ' 13 , 41 [31] אריה אבנרי אומץ לב הוצאת טפר, 2015. [32] החלטת היועץ בתיק ליברמן עמ' 58 [33] החלטת היועץ בתיק ליברמן עמ' 56 [34] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015 עמ' 296-295 [35] ברוך קרא, החקירה נגד שר החוץ ליברמן נחשפת, המקור 27.11.2012 [36] אביה אלף תיק ליברמן הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2015 עמ' 203 [37] גלעד גרוסמן 14.12.2012, וואלה, לדור על האישום המרכזי נגד ליברמן: "לא מדע מדויק" [38] רביב דרוקר וברוך קרא. תוכנית המקור, החוקר שהפך לנחקר 14.11.2019
