25.5.21 פרסום מכתבו של ישראל גלון .המכתב נשלח בקבוצות הווטסאפ להגנת העצים בישראל,
ובמייל באוגוסט 2020, לשר החקלאות אלון שוסטר, למנכ"ל נחום איצקוביץ, לפקיד יערות -ארז ברקאי .( לא התקבל מענה )
( קישורי מסמכים והערות חשובות בצבע כחול . אוסי בנימין )
הנדון: פנייה מישראל גלון -בנושא הגנת אילנות בישראל ושמירה על "פקודת היערות" אוגוסט 2020
שלום לכולם,
בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת פנים וסביבה בכנסת בט"ו באב תש"פ ( 5.8.20 ) והביקורת הקשה שהועלתה כלפי יחידת פקיד היערות במשרד החקלאות ותפקודה ברצוני להעלות מספר נקודות וחומר למחשבה לכל העוסקים בנושא. ( 1 )
ראשית , ברצוני לברך את חה"כ מיקי יחימוביץ שהעלתה את הנושא לדיון בעקבות עשרות תלונות של גופים ואזרחים.
הגיע הזמן לבחון את פעילות יחידת פקיד היערות במשרד החקלאות ואת פעילות פקידי היערות העירוניים בארץ והאם אכן רוח החוק מתבצעת.
רקע על יחידת פקיד היערות:
בשנת 2008 הקמנו חגי שניר ואנוכי את יחידת פקיד היערות במשרד החקלאות. ובנוסף לתפקידי בשה"מ הייתי פקיד היערות הארצי של המשרד בין השנים 2008 עד 2016 .
אני מכיר היטב את הנושא ומודאג מאוד מהתנהלות היחידה בשנים האחרונות.
המגמה בהקמת היחידה הייתה הגנה על עצים על פי פקודת היערות, שיפור החוק ושמירה על עצים. ברור היה לנו שבמקרים רבים העצים מהווים גורם מגביל בתהליכי בניה ופיתוח של המדינה, הרשויות ויזמים פרטיים. אנו ראינו את תפקידנו בייצוג העצים ומטרתנו הייתה לשמור עליהם ככל שאפשר. אנו לא ראינו את תפקידנו באיזון בין פיתוח ובניה לעצים. אלא בהגנה מליאה עליהם. את האיזון אמורים לעשות גורמי התכנון תוך התחשבות בכל הגורמים.
דבריו של ראש ממשלתנו הראשון דוד בן גוריון בכנסת בעת הבאת חוק גנים לאומיים ושמורות טבע בשנת 1962 עמדו לנגד עינינו תמיד. "עץ בן שבעים שנכרת - לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ איקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה. אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד. ובאיזו קלות עוקרים אצלנו. תמיד נמצא שעצים מפריעים למישהו או למשהו, לקו הישר של המדרכה או לחוטי החשמל או לאיזה כיכר קטנה שמישהו יזם בדמיונו קצר הכנפיים...".
עקרונית , לדעתי פקודת היערות במתכונתה האחרונה משנת 2014 הינו חוק טוב הבעיה היא אי שמירה על החוק ורוח החוק. ועל הנהלים הקיימים ואי אכיפה.
( הערה : חוק הגנת העצים בישראל : פקודת היערות, + סעיפים בחוק התכנון והבניה : לדוגמא : , סעיף 83 ג חוק תכנון ובניה, בתמונה,
וסעיפים נוספים בחוק התכנון והבניה אוסי בנימין )
בנוסף, התקנות שהוכנו בעקבות התיקון לחוק והיו אמורות להגיע לכנסת ב- 2016 נבלמו באופן לא ראוי ע"י שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו.
מתוך הכרות מקרוב אין לי ספק שרוח המפקד שנשבה מצד השר אורי אריאל והמנכל שלמה בן אליהו לא הייתה הגנה על עצים אלא יצירת תהליך מסודר של הקטנת רגולציה והקלה במתן רישיונות במהירות לצורך פיתוח ובניה. ובשנים האחרונות יחידת פקיד היערות במקום להיות הסמן הימני שמטרתו להגן על עצים נכנעה לרוח המפקדים דבר שהוביל למסמך להקטנת הרגולציה הבעייתי.
באוגוסט 2017 הוזמן השר אורי אריאל לברך בוועידת ישראל לגינון שהתקיימה ביוזמת חברת משוב וגנים ירוקים במרכז הקונגרסים שליד שדה התעופה. מעל הבמה מול כ-250 משתתפים מענף הגינון אמר השר "שמדינת ישראל אינה צריכה להגן על כל העצים בישראל זה עניין של התושבים מול נבחרי הציבור ,
ראשי ערים וראשי מועצות. לדעתו המדינה תרכז בשכבת .s.i.g מידע על כ- 1000 עצים עתיקים והיסטוריים ועליהם בלבד היא תגן בחוק" .
בסוף שנת 2015 כאשר הנהלת קק"ל הודיעה מספר פעמים שאינה מעוניינת שאנשיה יהיו פקידי יערות ויעסקו בהגנת אילנות מחוץ ליער הצעתי למנכל המשרד שלמה בן אליהו שהדרך הנכונה לשמור על העצים היא מינוי פקידי יערות של משרד החקלאות ב מחוזות ובמרכז, אנשי מקצוע מתחום העצים אגרונומים . כך לא נהיה תלויים בגורמים חיצונים ובפקידי יערות עירוניים שכפופים לרשות ואינם יכולים באמת להגן על עצים. המנכ"ל דחה זאת מכל וכל בטענה שאין סיכוי שהאוצר ייתן אפילו תקן אחד לנושא. מעניין איך קרה שבשנת 2019 הסכים האוצר לתת 10-7 תקנים לפקידי יערות במשרד החקלאות במרכז ובמחוזות? יתכן אולי שאכן החליטו לשמור יותר על העצים ? אך, יתכן שהמידע שקבלנו ]שלא לפרסום[ הוא שהאוצר מוכן לתת תקנים כי הבין שכל נושא מתן רישיונות לכריתה והעתקה של עצים יעשה יותר בקלות לצורך בניה ופיתוח על פי רוח המפקד במשרד ובמדינה. מעניין שבמכרזים שפורסמו לפקידי יערות אלו, לא חפשו אנשי מקצוע שהכשרתם עצים ]אגרונומים עם התמחות בעצים[, אלא רק אדריכלים או אדריכלי נוף כלומר היעד בבחינת בקשות הכריתה תהיה מזווית של תיכנון, בניה, פיתוח ולא שיקולי הגנה על עצים.
היחידה אמנם גדלה מ - 6 עובדים ב-2016 ל -15 עובדים ב- 2020 ובניהם רק אגרונומית אחת העוסקת בנושא הגנת אילנות ועוד אגרונומית שעוסקת בנושאים אחרים.
יחידת פקיד היערות הינה יחידה שאמורה לעסוק בשמירה על פקודת היערות וברגולציה על פקידי יערות עירוניים, קק"ל ורט"ג. את הידע האגרונומי שלה היא בוחרת לרכוש מיועצים חיצוניים בתשלום, תוך התעלמות מיחידה אחרת במשרד החקלאות )תחום הנדסת הצומח בשה"מ( העוסקת בפיתוח מקצועי והדרכה בתחום העצים . במכרזים לפקידי יערות הייתה הזדמנות לקלוט פקידי יערות בעלי הכשרה והשכלה אגרונומית ]לפחות חלקם[, אבל הכיוון אחר, מעורר תמיהה.
מספר נקודות שרצינו להעלות בדיון שהתקיים בכנסת
את הערותיי למסמך הקטנת הרגולציה מנובמבר 2018 שלחתי ליחידת פקיד היערות ב- 19/3/13 בעת היותי עובד משרד החקלאות. עד היום ללא קבלת שום תגובה.
א. נוהל עבודה בקרבת עצים לא נשמר ולא נאכף
הגדרת כריתה בחוק - " חיתוך הגזע המרכזי של אילן מוגן או עץ בוגר בלא הותרת בדים , וכן כל פעולה הגורמת או העלולה לגרום למותו של אילן מוגן או עץ בוגר, לרבות ריסוס, הרעלה, הסרת קליפת העץ, שריפת העץ, חיתוך שורשיו או בנייה בתוך תחום קוטר צמרתו או עקירה, למעט עקירה במהלך העתקה.
כבר ב- 2014 יחד עם התיקון לחוק הובן ביחידת פקיד היערות שאחת הבעיות הקשות הינה עץ שהוגדר בתוכנית פיתוח ובניה כעץ לשימור. מתברר שבפועל חלק גדול מהעצים לשימור גדלים בקרבת עבודות פיתוח, תשתיות או בניה וחיתוך שורשיהם עלול לגרום למות העץ ובעצם מהווה כריתה.
העצים אינם מתים מיד זה תהליך שלוקח לעיתים חודשים ולעיתים שנים. ולכן, נכתב נוהל שמורה על הנחיות עבודה בקרבת עצים – מרחק משמעותי מהעץ המיועד לשימור, הגנה מכנית על העץ וסביבתו, שילוט מתאים מפרט טכני וליווי אגרונומי . בפועל אנו עדים לכך שהנוהל אינו נשמר ואינו נאכף. עשרות אלפי עצים מדי שנה נפגעים עקב חיתוך מסיבי של שורשיהם, חלקם כבר מתו וחלקם בדרך למות. תלונות רבות לפקיד היערות כולל תמונות לא נענו ולא נעשתה כל אכיפה בשטח כדי למנוע או לעצור את העבודות ואת ה"כריתה" של העצים.
לדוגמא: בירושלים במסגרת שדרוג של כ- 30 רחובות נפגעו במהלך הפיתוח אלפי עצים. תלונות שהוגשו לפקיד היערות בירושלים האמור לפעול כדי למנוע מצב זה ותלונות שהועברו לארז ברקאי לא נענו.
ב. פקידי יערות עירוניים – אין עליהם רגולציה ומעקב והם עושים ככל העולה על רוחם למען הרשות .
עד שנת 2008 היו בארץ רק שלושה פקידי יערות עירונית בת"א, חיפה וירושלים. לא הייתה עליהם שום בקרה.
עם הקמת האגף ב- 2008 כאשר החלו להגיע עררים ע"י אזרחים אלינו ליחידת פקיד היערות התחלנו לעשות סדר בנושא. דבר זה גרם לזעקה של הרשויות איך משרד החקלאות מעז להתערב בהחלטות פקידי היערות העירוניים. נאלצנו בעקבות עררים לעצור עבודות למשל ברחוב אבן גבירול בת"א, בעבודת הרכבת הקלה בירושלים ברחוב הנטקה מאחר ופקידי היערות עבדו בניגוד לנהלים ולחוק. ואכן, פקידי היערות הבינו שאכן, משרד החקלאות ממונה על החוק ויש עליהם פיקוח.
בעקבות הצעתו של השר שלום שמחון ב-2009 להגדיל את מספר פקידי היערות הבענו התנגדות מתוך הבנה שפקיד יערות עירוני כפוף ומקבל משכורת מהרשות ולא יוכל לעבוד מול ראש העיר, מנכ"ל העיר וכדומה. הסכמנו לבצע פיילוט של עוד שלוש רשויות. פיילוט המותנה בכך שנצליח לפקח עליהם בעזרת נהלים. נקבע נוהל פקיד יערות עירוני, בוצעה הכשרה למספר רשויות ו ב- 2010 בשלוש רשויות נוספות הוסמך פקיד יערות עירוני – פ"ת, רחובות ורמת גן.
כאשר ב- 2011 רשויות נוספות בקשו להצטרף הובהר לשר ולמנכל דאז שללא תקן לראש תחום הגנת אילנות במשרה מליאה שתפקידו יהיה פיקוח, הכשרה ורגולציה של פקידי יערות עירוניים עד 10 פקידים. ואכן, לאחר מאבק התקבל תקן כזה. בעקבות כך ב- 2014 התקבלו עוד 4 פקידי יערות עירוניים.
(הערה: קישור : נוהל פקיד יערות עירוני ראשון לציון , אוסי בנימין )
אני סיימתי את תפקידי ב- 2016 .מידע על מ ה שקורה בשטח, בשיחות עם פקידי יערות עירוניים התמונה המתקבלת היא
שאין באמת רגולציה עליהם.
למרות זה המדיניות של השר אורי אריאל ומנכלו שלמה בן אליהו הייתה להגדיל את פקידי היערות העירוניים ולהקטין את הרגולציה עליהם. אף שהדבר גורם לפחות הגנה על העצים ברשויות. ואכן , במהלך השנים 2018- 2019 נעשו הכשרות לפקידי יערות והיום יש כ- 25 פקידי יערות עירוניים.
מה הבעיה עם פקידי יערות עירוניים? הרבה טוענים היתכן שנותנים לחתול לשמור על החלב? זה נכון. בזמנו עקב אילוצים הסכמנו לפיילוט. אבל לצערי, הפיילוט נכשל אמנם קבלנו תקן לתפקיד זה וחשבנו שבעל התפקיד יצליח לעבוד עם 10 רשויות. אבל גם זה לא מתבצע. אבל 25 פקידי יערות עירוניים ללא פיקוח אמיתי וללא מעקב?
מניסיוני בעבודה עם פקידי יערות עירוניים מאחר והם עובדי רשות הם אינם יכולים - למרות רצונם הטוב ועומס עבודתם בתפקיד העירוני שלהם ברשות ]מנהל אגף שפ"ע[ - להקפיד על הנהלים ולעצור הליכי פיתוח תשתיות ובניה לא של העירייה ולא של יזמים. מדובר בניגוד אינטרסים מובנה. הד וגמא שאנו נתקלים בה בשנה וחצי האחרונות בירושלים של פגיעה באלפי עצים בעבודות פיתוח וחיתוך שורשים ללא שום תגובה של פקיד היערות הירושלמי.
פקיד היערות העירוני מוציא הרבה רישיונות אך, אינו עוקב אחר מימוש הערך חליפי, העתקת עצים כראוי ועוד.
ג. אין אכיפה והרתעה – אמנם בהשוואה לעבר, יש שיפור משמעותי בגובה הקנס כלפי מי שכרת עץ ללא רישיון . אך בפועל רוב האכיפה מתבצעת כנגד אנשים פרטיים. כמעט ואין אכיפה משמעותית כנגד רשויות וכנגד יזמים.
תלונות אזרחים על כריתה עם צילומים ועדויות לא מטופלות. וברוב המקרים נסגרות ללא ענישה. הדבר נובע מכך שזו מדיניות האכיפה של המשרד ]התובע והלשכה המשפטית[ וגם מי שמבצע את האכיפה הינה הסיירת הירוקה שמקצה לנושא מעט כח אדם תקן או שניים לכל הארץ. מניסיוני האישי עוד בתקופת היותי פקיד יערות במקרים בהם בוו דאות בוצעו כריתות עצים ופעולות שהובילו לתמותת עצים ע"י יזמים ורשויות המלצת אנשי הסיירת הירוקה לבסוף הייתה סגירת התיק מחוסר עניין ציבורי. גם תלונות שהוגשו ע"י אזרחים על כריתת עצים ועבודות של רשות
שגרמו לתמותת עצים לא נענו במשך שנים או נסגרו בעונש סמלי לש "ג. המצב בו האכיפה אינה מבוצעת הוביל לכך שהיום אין הרתעה. יזמים ורשויות הבינו שאין אכיפה משמעותית. החשש מעבירה פלילית שהחוק מאפשר או מאסר שואף לאפס ומקסימום יקבלו קנס של 500,7 ₪ או כפולה שלו אינו גורם מרתיע. ליזם שווה להתקרב לעצים במהלך בניה ולפגוע בהם בלי רישיון או בניגוד לרישיון. שווה להתעלם ממימוש הערך החליפי שלעיתים הנו גבוה מאוד מקסימום יקבלו איזה קנס ובמקרה גרוע מטילים את האשמה על אחד העובדים. כנ"ל לגבי הרשויות המזלזלות בחוק ובנהלים. לצערנו, למשרד החקלאות אין דוגמאות לאכיפה משמעותית שניתן להציג בתקשורת כדוגמאות לאכיפה וליצירת הרתעה.
ד . אי מימוש הערך החליפי ( מחשבון ערך חליפי -קישור - מחשבון ערך עץ אוסי בנימין )
1 .ברוב היתרי הכריתה שניתנים לרשויות וליזמים הערך החליפי שנקבע בהיתר אינו ממומש ואין כל מעקב לגבי מימושו .
2 .בחלק מהרשויות פקידי היערות העירוניים הפכו את הערך החליפי ל"קופה קטנה" של פקיד היערות ברשות בניגוד לחוק.
3 .האם קיים ערך חליפי בעבודות פיתוח ובניה של הרשות בה יש פקיד יערות עירוני
ערך חליפי מתוך החוק: )ב( "ברישיון כאמור בסעיף קטן )א(, יקבע פקיד היערות בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לנטוע, במקום ובמועד שעליהם יורה, עץ או עצים אחרים במקום העץ הבוגר או האילן המוגן שייכרת, שערכם שווה לערך העץ הבוגר או האילן המוגן כאמור, כפי שחושב לפי סעיף קטן )ה()1( )בסעיף זה – נטיעה חלופית(; סבר פקיד היערות כי בשל תנאים סביבתיים או נסיבות מיוחדות לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, יקבע בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לשלם היטל כספי בשיעור ובאופן כפי שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור;"
סעיף ד.1 – אי מימוש ומעקב על הערך החליפי – במקרים רבים ברישיון הכריתה לא מצוין מה הערך החליפי שנקבע וכיצד ימומש. וגם במקרים בהם נקבע ערך חליפי וכיצד ימומש ברוב מוחלט של הרישיונות אין מעקב אחר מימוש ערך זה בנטיעת עצים או באופן אחר. בפועל נכרתים מדי שנה עשרות אלפי עצים ברישיון , אך הערך החליפי שאמור היה לייצר נוף חדש ומשמעותי באתר או בסביבתו אינו ממומש . המקרים המעטים בהם מתבקשים פקידי היערות לבדוק את מימוש הערך החליפי הנו כאשר תושבים אכפתיים מעירים ומתלוננים על כך וגם אז אין היענות.
סעיף 2 – הערך החליפי נהפך לקופה קטנה של פקיד היערות העירוני - מאחר ובחלק מהמקרים בהם ניתן היתר כריתה קשה לממש את ביצועו בשטח האתר, מימוש הערך החליפי מחייב תיאום של היזם עם הרשות על מיקום מימוש הערך החליפי באתר או בסביבתו. קושי זה הוביל פקידי יערות עירוניים לגבות כסף ממקבלי רישיונות הכריתה לעירייה או להעביר כסף ל משתלה לזכות העירייה. כסף זה מסומן לטובת פקיד היערות העירוני או אגף שפ"ע לצורך נטיעות עצים. זו אינה רוח החוק. מאחר והשימוש בכסף זה היה אמור לפצות את הסביבה בה ניכרת העץ בנטיעות של עצים משמעותיים ואיכותיים, ובבתי גידול איכותיים . ואולי לשקם עצים באזור. בפועל הרשות משתמשת בכסף זה לנטיעות בפרויקטים של העירייה במקומות בהם במילא הרשות הייתה אמורה לטעת עצים ולא לקחת זאת מתקציב ערך חליפי. הנושא מחייב בדיקה ומעקב יסודי. זה אינו קורה בכל הרשויות בהם יש פקיד יערות עירוני אלא בחלקם.
רשויות שבעבר הסתייגו לחלוטין מלקיחת התפקיד של פקיד יערות עירוני, הצטרפו לכך בסבב האחרון. הסיבה כפי שאמר לי אחד מפקידי היערות החדשים שהנו גם מנהל אגף שפ"ע "שאני אוותר על תקציב של כמה מיליוני שקלים מהערך חליפי. זה מגדיל לי את תקציב האגף באופן משמעותי".
סעיף 3 – ערך חליפי בעבודות של הרשות – במקרים רבים ברישיונות שנותן פקיד היערות העירוני לעבודות הרשות לא נקבע ערך חליפי וגם כאשר נקבע אין מעקב אחר מימוש ערך זה כנדרש בחוק וברישיון.
לסיכום הסעיף: גם כאשר פקיד היערות השתכנע שאין אפשרות לשמר את העצים בשטח או להעתיקם וניתן רישיון כריתה ונקבע ערך חליפי ברוח החוק. אין מעקב ומימוש אחר הביצוע. כלומר אין פיצוי נופי וסביבתי לכריתת העצים. ומדובר בעשרות ואף מאות מליוני ₪ בשנה שהיו אמורים להוות פיצוי לעשרות אלפי כריתות העצים.
ה. תוכנית חינוכית "שומרים על העצים" ( 2 )
בשנים 2010 – 2016 פיתחה והפעילה יחידת פקיד היערות תוכניות חינוכיות לשמירה על עצים. " חבק עץ "עם ילדי גנים בשיתוף מרכז דע גן בבר אילן. ובהמשך תוכנית "שומרים על העצים" . במסגרת התוכנית פותחו תוכניות לימודים, חמישה משחקים, חוברות לימוד, מגנטים ועוד. התוכנית הופסקה לחלוטין עם כניסתו של ארז ברקאי לתפקיד בטענה שאין כח אדם. עד שנת 2016 כשהיחידה הייתה עם 6-3 עובדים חלקם בתקן חלקי הצליחה היחידה לפעול ולקדם תוכנית כזו. אך, כשהיחידה הינה בעלת 15-6 תקנים מלאים האגף אינו רואה לנכון להפעיל תוכנית חינוכית לשמירה על עצים. דבר שבודאי יכול לקדם את נושא הגנת אילנות בישראל. אני קורה לכל הנוגעים בנושא לחדש את התוכנית החינוכית ולפעול להרחבתה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והחינוך.
ו. התחשבות בעצים בוגרים בשלב התכנון – שלב התכנון הנו המשמעותי ביותר בצורך וביכולת להתחשב בעצים בוגרים משמעותיים. תרומת העצים לאדם ולסביבה, להתמודדות בנושא ההתחממות הגלובלית ועוד גדולה יותר ככל שהעץ גדול יותר . מן הראוי היה לתכנן פיתוח ובניה תוך התחשבות רבה יותר בעצים אלו.
( הערה : סעיף זה לא מלא , וועדות התכנון קיבלו הוראה בחוק - ולא המלצה .
חוק התכנון והבניה מחייב את וועדות התכנון להגן על עצים בתהליך התכנון. ולצורך כך נקבעו נהלים ברורים ותנאי סף.
קישור : שנת 2008 -התיקון 89 לחוק התכנון והבניה + פיתוח לדוגמא סעיף 83ג בחוק התכנון והבניה
קישור : נקבעו תנאי סף-להגשת תוכנית חובה לעריכת סקר עצים לפני תכנון, חובה להגשת סקר עצים זה עם התוכנית להפקדה.
קישור : כללים להכנת סקר עצים 7.2018
וועדות התכנון מחויבות לשקול בין כל שיקולי התכנון גם את הגנת העצים בתוכנית-על פי ערכם בסקר עצים - על פי חוק !
באמצעות תהליך זה - וועדות התכנון יטילו את האחריות על כל בעלי המקצוע -אדריכל /מהנדס / יועץ סביבתי/מתכנן אוסי בנימין)
בברכה ובתקווה לשיפור מצב הנוף הגבוה בישראל,
גלון ישראל
אגרונום ישראל גלון:
אני אגרונום במקצועי. בשנת 2020 סיימתי 40 שנות עבודה במשרד החקלאות, בשירות ההדרכה והמקצוע כנהל אגף פרחים והנדסת הצומח. במשך השנים פעלתי יחד עם צוות התחום ועשרות אנשי מקצוע בפיתוח וקידום העצים והנוף הגבוה בישראל.
ההתמחות שלי היא ענף הגינון וכל הכרוך בכך עם התמחות בענף העצים.
הובלתי משנת 1987 את קורס "גוזם מומחה" שהכשיר מאות גוזמי עצים בישראל, הובלתי את כתיבת מדריך
עצי הרחוב בישראל שפורסם בשנת 1993 , הובלתי והייתי שותף בכתיבת המפרט הבין-משרדי
פרק 41 ו- 41.5 )התיק הכחול( ובו פרק משמעותי בנטיעת עצים ובאחזקתם.
הובלתי את כתיבת פרוטוקול הערכת סיכונים בעצים שפורסם בשנת 2016 ואף קיימנו בשה"מ עד היום 4 קורסים בנושא.
לפני פרישתי לגמלאות יזמתי במסגרת תחום הנדסת הצומח בשה"מ את הקורס מומחה עצים -יערן עירוני ,אילנאי,
שכרגע מסתיים המחזור הראשון .
בנוסף הובלתי את מיזם "יער עירוני" שהחל בשנת ה- 70 למדינה (שנת 2018) ומטרתו קידום מצב העצים בערי ישראל.
הערות וקישורים נוספים, א.ב :
1 קשור :
קישור : באוגוסט 2020, ט"ו באב תש"ף, בשעה 13:00 ועדת הפנים והגנת הסביבה: 56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ולא הועברו למרכז לגביית קנסות
2 https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/forest_commissioner/meyzamim/Pages/default.aspx שומרים על העצים משרד החקלאות
