12.4.2022
02-0235
לכבוד
שר המשפטים מר גדעון סער
בעת כהונתך מבטלים דיני הגנת עצים, בעזרת רגולציה(באחריותך) שלא כדין.
הצדקה לביטול הגנת העצים כחוק בצו ובתקנות, מוצאים פקיד יערות ראשי ושר החקלאות עודד פורר בדוח RIAותוכנית להפחתת הרגולציה הנובעת ממנו.
לכן, ניתן להניח שביטול הגנת העצים כחוק -נבחן ע"פ החלטת ממשלה 2118 , וע"פ המדריך הממשלתי לבחינת הרגולציה. אולם – זה לא נעשה.
"דוח בחינת רגולציה חדשה RIA היקף רישיונות כריתה והעתקה ( 2.2017)" [1]
לכאורה בחן את היקף רישיונות הכריתה, וראה צורך "להפחית את הנטל הרגולטורי" ברישיונות הכריתה
ובעקבותיו נכתבה " התוכנית המשרדית להפחתת הנטל הרגולטורי ברישיונות כריתה, נובמבר 2018. [2]
1. בדוח ובתוכנית התעלמו מהחלטת ממשלה 2118[3]
ולא פעלו על פי סעיפים אלו:
א. "בבואו לקבוע רגולציה חדשה, לשקול בכפוף לתכלית הרגולציה, ובמסגרת השיקולים המדריכים אותו,
על פי החקיקה המסמיכה ועל פי כל דין, גם בחירה בחלופה המפחיתה את הנטל הרגולטורי, ומבלי לגרוע
בכלליות האמור, ולפעול כלהלן: ( 3)
"לחשב את הנטל הרגולטורי הצפוי מהרגולציה בהתחשב במידע שלפניו " (3ג)
"לצמצם את הפגיעה באינטרסים ציבוריים נוספים עקב הרגולציה" (3 ה)
"ליישם סעיף זה על פי הנחיית המדריך הממשלתי להערכת השפעות הרגולציה" (3ח')
ב. בשני המסמכים לא בוצע :הערכת עלות-תועלת של החלופות האפשריות ובחירה בחלופה המיטבית" [4]
לא נשקלו כלכלית וערכית תועלות העצים לציבור הכללי, ואובדנם הצפוי, נוכח הקלות בכריתת עצים.
לא הוצבו במשוואה ערכים כמותיים ידועים
לא נבדקו החלופות כדרישת המדריך הממשלתי
לא נזכר ולא נשקל ביטול נטיעה חלופית כחוק, ואובדן כספי ציבור.
לא קיים בסיס מחקרי לטענות נגד עצים, הטענות מוצגות "כעובדות" ואין מקורות למידע
2. לעצים תועלת כלכלית וערכית הניתנת למדידה, ולה ניתן ביטוי בחוק בסעיף ערך חליפי. (יפורט)
המחוקק הכיר בערכם, ומודע למשך הזמן עד שעץ גדל -והכריתה מתבצעת ברגע-בגלל אינטרסים שונים וזרים. הכנסת חיזקה עשרות שנים את הגנת העצים: פקודת היערות, חוק תכנון ובניה, חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, צו אילנות מוגנים, תמא 22 ונהלים ותקנות.
כולם נרמסו בשני מסמכי הרגולציה שבוצעו שלא כדין בלשון המעטה, מסתבר שהמסמכים חיכו לשר פורר!
קיים הבדל גדול בהיקף הפגיעה בהגנת העצים והציבור-בן שני המסמכים.
התוכנית המשרדית לא היתה קמה אילולא נבחנו היקף הרישיונות בדח RIA.
3 . דוח בחינת רגולציה חדשה RIA היקף רישיונות כריתה 2.2017 .
(קבע שנדרש להחריג מהגנת החוק 3 קבוצות עצים. - 9 מינים פולשים, עצי מטע ועצי משתלות. )
א. המידע המוצג בדוח דל ומגמתי. חסר מידע מפורט וקיים. מידע כמותי וכספי - נעדר מהחישוב .
ב. עלות ישירה לציבור אינו הציבור הכללי.(פקודת היערות מתייחסת לציבור הכללי , לדוגמא בצורך הציבורי[9])
ג. הנתון שהוצב בחישוב: מספר הבקשות בשנה- אינו הנתון הרלוונטי לצרכי החישוב (פרוט כאן)
ה. הרגולטור משתמש בפרוטוקול ועדה מייעצת מ 2014 -בבסיס לדוח. הרגולטור לא נכח בועדה, לא היה כלל
באגף יער ואילנות, ולא במשרד החקלאות. ולא עסק לפני המינוי שלו בנושא העצים. [12]
ו. לא נזכרים בדוח חברי צוות ועורך דין כנדרש במדריך
ז. מתודולוגיה מקורות וחומרים מבוסס לכאורה על וועדה מייעצת לשר החקלאות , אך חסר אמינות.
1. אין קישור לפרוטוקול הוועדה. ( חובת פרסום בפקודת היערות להחלטות הועדה).[13]
אין קישור למקורות המידע בהם דנה הוועדה, אין תעוד לחוות דעת מקצועיות שעמדו בבסיס הדיונים.
2 שתי הערות בעלות מספר זהה (4) בפרק זה - והפניה למקור אחד בלבד. שלא נזכר בפרוטוקול הוועדה.
מקור זה אינו ידע מקצועי של משרד החקלאות, ולא היה כלל במרכז קבלת ההחלטות. הרגולטור בחר
לא לקשר את הדיונים המקצועיים וההמלצות המקצועיות שהובאו לוועדה . ולמעשה הסתיר אותם בדוח.
4 הרגולטור לא מבצע את הדוח כנדרש, ולא נאמן להחלטת הוועדה 2014 -ויוצר הטיה והטעיה בדוח 2017
סעיף "מינים פולשים"-שתי הטעיות משמעותיות
א. כותב הרגולטור -הועדה החליטה על עקרון לאישור כריתה גורף " לפוטנציאל הנזק " .
לא נכון. הועדה החליטה על 9 סוגי עצים (8 לא נפוצים, 1 נפוץ) לגביהם לא קיים ספק.
ואילו כריתה נרחבת על פי "פוטנציאל הנזק" של מין פולש– מנוגדת להחלטה. ולא היתה מקובלת
על חברי הוועדה ממשרד החקלאות.
ב. הרגולטור מציג מקור אחד בלבד – "ספר הצמחים הפולשים"-של היועץ למשרד הגנת הסביבה.
ספר זה סותר את כל עבודת פקידי היערות. הספר לא היה המקור למידע בוועדה. [14]
5 . כמה הוכחות לכך שהרגולטור בנושא עצים פולשים- פועל מגמתיות , ולא נאמן לועדה מ 2014 עליה הוא טוען שהוא מסתמך מקצועית בכל דוח ה RIA .
א "הנחיות לנטיעת עצים בחצרות פרטיים 2018 של משרד החקלאות [15]
כוללים את העצים : אורן קפריסאי, צפצפה מכסיפה , ופלפלון דמוי אלה – אלו כתובים בספרו של היועץ ( המקור של הרגולטור )מ 2010 כפולשים ומזיקים.
ב. משרד החקלאות הגן על העצים הכתובים בצו אילנות מוגנים, יותר מעצים אחרים . עצים משמעותיים בכל שלבי גידולם. (הצו היה בתוקף עד 2017 – אורי אריאל החליט לא לחדש אצת תוקפו )
בספרו של היועץ למשרד הסביבה - כתובים עצים משנת 2010- כפולשים ומזיקים –בניגוד לדעתו וליידע המקצועי של משרד החקלאות. ( וללא מחקרים!)
דוגמאות : אורן קפריסאי, אקליפטוס המקור, פיקוס בנגלי, פיקוס השדרות, פיקוס קדוש צפצפה מכסיפה
ובאותה עת שמשרד החקלאות מגן עליהם בצו אילנות מוגנים .
ברור שספר זה אינו מקור המידע בועדה – אך הרגולטור טומן אותו בדוח RIA ללא ביסוס.
העצים נקראים פולשים ללא ביסוס מחקרי , ותוך התעלמות מערכי העצים על פי חוק. "הפולשים " זו שיטה כרתנית וזה לב ליבת של טיוטת תקנות היערות של השר פורר שהגנת העצים אינה מקובל עליו כל הנראה.
6. דוח RIA לא חישב הרגולטור את ערך העצים לציבור הכללי. כמתחייב מערך חלופי בחוק [16]
" ערך חליפי : ערכם הכספי של העצים: ערך חליפי משמעותו הערכת שווי עץ המיועד לכריתה והגדרת ערך כספי בש"ח לנטיעה של עצים חדשים. מטרת הערך החליפי היא להעניק לעצים תג מחיר המשקלל את סך תרומתם לסביבה. כל זאת על מנת שאם ייכרת העץ, סכום זה יושקע בעצים אחרים שיתרמו בהווה, ויותר מכך בעתיד, את אותה התרומה הסביבתית, הנופית, האקולוגית, האקלימית, האסתטית, הרגשית וההיסטורית בעבור העץ שנכרת".[17]
7. דוח RIA קבוצת עצים מס'1 : עצים פולשים
טבלה עמ' 35 : 9 סוגי עצים להם יש לבטל את חובת רישיון הכריתה- בהסתמך על החלטת הועדה.
סעיף 9.1 "מינים פולשים ב 2016 נכרתו למעלה מ 1000 עצים ב 100 בקשות"
( האם הרגולטור מתכוון ל 1000 עצים רק מסוגי העצים עליהם החליטה הועדה ? – לא ידוע )
לא דיווח הרגולטור על אובדן נטיעה חליפית(כספי ציבור) כתוצאה מביטול הרישיון.
א. לא פרט הרגולטור בדוח :כמה עצים מכל סוג ומה ערכיות העצים לציבור הכללי , ומה ערך אובדנם לציבור
הכללי . המידע קיים במשרד החקלאות ומפורט.
ב. לא חישב הרגולטור - את ערך אובדן העצים לציבור הכללי.-למשרד נוסחת חישוב מאז התיקון לחוק ומחשבון ערך עץ: https://www.gov.il/Apps/Moag/TreeValueCalculator/treecalc.html# [18]
ג. לצורך הדוגמא: סוג עץ : פרקינסוניה שיכנית סה"כ 500 עצים מסוג נכרתו ב 2016 .
300 עצים -קוטר גזע 20 ס"מ, ערך חליפי כ"א 3673 ₪.[19] סה"כ 1,101,900 ₪
200 עצים -קוטר גזע 50 ס"מ , ערך חליפי כ"א 59,283 ₪ . סה"כ 11,856,600 ₪ (כספי ציבור)
סה"כ נכרתו ב2016 500 עצים (ברישיון כריתה)
סה"כ ערכם החליפי 12,958,500 ₪ (כספי ציבור)
ואילו היו 1000 בשנה, אלו הם 24 מיליון -כספי ציבור– משמעות ערכם הכספי של העצים (סעיף 8 הגדרה)
המידע קיים – הרגולטור בוחר להטעות ולא מחשב את המידע הרלוונטי
ד. חישוב בדוח : לא קיים המידע "בעלות ישירה לציבור"
חישוב בדוח : המידע לא קיים ב"משאבים ממשלתיים"
ה. אילו חישב " על פי המידע שלפניו "כנדרש היה מבין שנגזלו עשרות מיליוני ₪ מכספי ציבור.
לו טרח לפרט את מיני העצים, וכמותם , ערכם החליפי, ולא רק כמות בקשות – לא היה נכשל.
לפי החישוב : תמורת חיסכון זניח של 38,000 ₪ לשנה:
נגזלו מהציבור נטיעה חלופית כחוק .
בניגוד להיגיון : עץ צל גזע 50 ס"מ ברחובות העיר, דינו כדין עץ בקוטר 10 ס"מ אי שם, [22]
ובניגוד לנהלים והכלים ליישום ערכי העצים כחוק [23] תוך ביטול חובת דין וחשבון שנתי.
נמחקה סמכות מוסד התכנון לבחון את ערך העצים בתכנון בניה ותשתיות כחוק [24]
ביטל הרגולטור את זכות הציבור לפרסום רישיון כריתה לפני כניסה לתוקף, ואת זכות הערר.
כל זאת - ללא בחינת חלופות כנדרש, ללא הצבת מלא המידע , וללא ביסוס טענותיו , ללא מקורות מידע
קבוצה שניה של עצים :
8 . עצי מטע-בטבלה (ללא נטיעה חלופית וטוב שכך).כאמור: "לא נשקל המידע המונח לפניו "
בכל בקשת רישיון לעצי מטע: מאות או אלפי עצים.
א. המידע חסר בדוח -לצורך הדוגמא:
בשנת 2016 , הוגשו 30 בקשות לרישיון- הכוללים 80,000 עצים לכריתה.
פרוט: 40,000 -זית, 10,000 - אבוקדו, 10,000, 10,000 תפוז, 10,000 פקאן וכ'
והסיבה לבקשות : 10- מטע חדש, 10 -צרכי בניה, 5- מחלה. 5 -הזנחה .
מעל לכל-הסתרת היקף כמות העצים לכריתה בדוח היא פשע.
ב האם לא תשקול המדינה להשקיע 11,000 ₪ לשנה לבחינת כריתת 80,000 עצים ?
ג. האם 48 ₪ לאגרת רישיון כריתה [25] אחת לכמה שנים כה מכבידה על החקלאי ?
ד. האם לא זכאי הציבור לבחון את הבקשות כנדרש בחוק לאלפי עצים בכל רישיון?
ה. חלופה לכריתה לא נשקלה: טיפול וייעוץ מקצועי לעצים, ועזרה כלכלית לחקלאי[26] .
ו. כריתת מטע לצורך בניה מחוייבת בתיקון 89 לחוק התכנון והבניה. ולא תבוצע
ז. המידע ראוי להיבחן לאורך כמה שנים, הדאטה בידי אגף יער ואילנות. מש' החקלאות.
החרגת עצי המטע מהגנת החוק לעשרות אלפי עצים בשנה! ללא ביסוס וללא מידע ואסמכתאות, מבטל הרגולטור כל בקרה ודאטה, כולל לצרכי מס על הסחורה , ביטול השקיפות המחויבת בחוק [27]
9. .קבוצה אחרונה בדוח RIA עצי משתלות –מדובר בהטעיה , והטיית הדוח באופן קיצוני – פי 10 !
לעצי משתלות לא יוצאים רישיונות כריתה והעתקה הנטל הרגולטורי תאורטי בלבד. וראה זה פלא הוא הכבד ביותר.
ס(9.2: )"עצי המשתלות , חסרים נתונים על העתקות עצי המשתלות, עם זאת מידי שנה ניטעים בישראל עשרות אלפי עצים, שמקורם במשתלות המשרד מעריך שבהינתן החלטה לאכוף את חובת הרישיון ולא לתת פטור, יטופלו כ 1000 בקשות בשנה".
א. הערכת ההנטל התאורטי הוצג באותה טבלת חישוב כנטל קיים – ודווקא זה הנטל הכבד ביותר.?
חישוב תאורטי לעצי המשתלות –מטה את נתוני החישוב "ומצדיק " הפחתת הנטל הרגולטורי של הדוח.
ב. רישיון העתקה בלבד במשתלה . לא כריתה .רוב השתילים -לא עץ בוגר ולא זקוקים לרישיון.[28]
ג. לא נשקלו חלופות כנדרש במדריך הממשלתי [29]
תוצאת בחינת דוח RIA – לאור פקודת היערות והמדריך הממשלתי מוכיחה : לא נעשה דוח כנדרש!
לא קיימת הצדקה להפחתת היקף רישיונות כריתה . הדוח מגמתי וכרתני
הדוח אינו עומד בהוראות המדריך הממשלתי בלשון המעטה, ולא בהוראת החלטת הממשלה .
(מי אישר את הדוח הזה? מה המידע שהניח לפניו הרגולטור?)
דוח RIA 2017 בעייתי זה - הוא ההצדקה לצורך להפחית רגולציה ברישיונות כריתה . ואז נכתבה התוכנית המשרדית.
"התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי ברישיונות כריתה 11.2018."
10. . התוכנית המשרדית להפחתת הנטל הרגולטורי- רישיונות כריתה (11.2018)
אינה עומדת בהוראות המדריך הממשלתי ולא בהחלטת ממשלה 2118 , התוכנית בת עשרות עמודים- מתעלמת מהחוק -ערכי העצים, נטיעה חליפית, מהליכים בחוק ובתכנון. הרווחים האדירים המוצגים בתוכנית מעט מגוחכים , ביטול הגנת העצים – נספר כימי רווח.
דוגמאות : החליט הרגולטור בניגוד לקבוע בחוק - שהוא מעל החוק ומבטל סעיפי חוק :
א. "ביטול הצורך בהגשת בקשה לרישיון כריתה אחרי קבלת היתר הבנייה וחוות דעת- כאמור הרגולטור
יהיה מעורב בשלב הבקשה למידע תכנוני, ולא בשלבים מאוחרים יותר"(עמ' 21 סעיף 50.2.2 )
ההחלטה השרירותית ומגמתית זו משמעותה תכנון מוטה כריתת עצים- בניגוד לחוק.
הליכי התכנון אורכים שנים ומשתנים, ורק על העצים( המוגנים בחוק) נדרש לכרות מראש או להחליט על כריתה מראש ( חוזים עתידיים למען סוחרי עצים – זה בעצם מה שמייצר הרגולטור – בניגוד לחוק)
11. הרגולטור מבטל בעורמה את התיקון 89 לחוק התכנון והבניה – בעזרת התוכנית המשרדית
א מוסד התכנון נדרש לשקול הגנת העצים בהליך התכנון-ולהתייעץ בתוכניות גדולות בטרם אישור.
"היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים... סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו בפקודת היערות
וטרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה" (חוק תכנון ובניה 83ג(ג)
תוכנית משרדית לביטול החוק :
"בשלב המידע התכנוני הרגולטור ימסור לעורך הבקשה יחד עם חוות הדעת, רישיון כריתה"
כלומר – דינם של העצים נחרץ בטרם תכנון. מוסד התכנון לא ישקול את הגנתם כחוק.
לפני התוכנית המשרדית – פקידי יערות הנפיקו רישיון כריתה רק על סמך תוכנית שקיבלה היתר בניה – תוכנית בה מוסד התכנון שקל את הגנת העצים במסגרת מכלול השיקולים כחוק- תוכנית אמינה .
אחרי התוכנית המשרדית -פקידי יערות זוטרים, קלים לתמרון, מחליפים את מוסדות התכנון, הם יתנו רישיון כריתה על סמך תכנון מוצע של היזם , תכנון כלשהו, רישיון כריתה עודף ולא אמין- יצא מראש לפני תכנון.
ג. בסעיף זה מתבטל מיטוב התוכנית על ידי מוסד התכנון למען הגנת עצים- כנדרש בחוק, ומבטל את הכרת מוסד התכנון בערכם של העצים. לאחר שקיים רישיון כריתה – לעד יוצגו העצים לכל מוסד התכנון כעצים חסרי ערך ולא על פי ערכם בסקר עצים כלומר - העצים איבדו את הגנת החוק
בתמונה כך מוצגים העצים למוסד התכנון : על פי ערכם
בתמונה : העצים יוצגו למוסד התכנון מתחילת התהליך כחסרי ערך- צהוב לכריתה .. העצים לא יוצגו על פי ערכם.
כלומר:
מוסד התכנון כלל לא יהיה מודע לערכם . העצים יוצגו כ'חסרי ערך 'עוד בטרם החל ההליך התכנוני .
בתמונה -ערכי העצים – המוצגים למוסד התכנון כחוק – על פי ערכם. על פי ערכם ינסה להגן עליהם מוסד התכנון.
ה. לפי השינוי בתוכנית המשרדית - העצים יוצגו מההתחלה-על גבי התוכנית בצבע צהוב -כמותרים לכריתה. ולא על פי ערכם בסקר העצים. - מוסד התכנון לא נדרש להגן על העצים (כחוק) ולא למטב את התוכנית
בתוכנית המשרדית הורחקו אנשי המקצוע וועדות התכנון מהגנת העצים.
תוצאה- העצים איבדו את ההגנה המערכתית בתכנון ובניה - כחוק
ו. מוסדות התכנון בהגנת העצים – בניגוד להוראת החוק.
תכנון יעבור וועדות ומוסדות תכנון שונים עד קבלת היתר בניה – במשך שנים.
על מוסדות התכנון השונים להתייחס להגנת העצים במסגרת מכלול השיקולים בטרם אישור.
לא הוחרג כל מוסד תכנון בחוק או בהצעות החוק.
כל מוסדות התכנון כתובים בפרק ב בחוק התכנון והבניה סעיף 2 עד 48.
התוכנית המשרדית -קובעת כי מוסדות התיכנון כולם -לא נדרשים להגן על העצים במסגרת מכלול השיקולים כחוק העצים יוצגו להם כחסרי ערך-ודינם כריתה יצא על ידי פקיד יערות זוטר מראש- על סמך תכנון מוצע – לא אמין.
תוצאה- העצים איבדו את הגנת מוסדות התכנון - כחוק
ז. פגיעה בזכויות הציבור להגן על העצים כחוק.
בהליך התכנון הציבור מגן על העצים בשלב התנגדויות תב"ע , ובשלב היתר בניה, ולעיתים בשלב נוסף.
רישיון כריתה הינו מיצוי הגנת העצים בתכנון ובניה.
הוצאת רישיון כריתה מראש ביטל את הגנת העצים בכל השלבים האחרים.- מוסד התכנון לא יעסוק בעצים.
הוצאת רישיון כריתה בשלב כה מוקדם- עוד בטרם יש תוכנית להתייחס אליה – מייתרת כל הליך ערר.
הוצאת רישיון כריתה 10 שנים בטרם קיים באמת צורך בכריתתם .- על פי התוכנית
תוצאה- העצים איבדו את הגנת הציבור כחוק
ח. רמת וסמכות פקידי יערות
פקידי יערות זוטרים: "פקידי יערות שיהא כוחם יפה ליתן רשיונות עפ"י פקודה זאת ולבטלם, לקביעת טופס הרישיונות, מועדם ותנאיהם" ( פקודת היערות 26 א )
פקיד יערות ראשי לייעוץ למוסד תכנון "פקיד היערות, כהגדרתו בפקודת היערות" (חוק תכנון ובניה 83ג(ג))
הגדרת תפקידו "להוציא לפועל כל מטרה ממטרות פקודה זו" (פקודת היערות חלק א-הגדרות)
באמצעות התוכנית – העניק פקיד יערות ראשי את הסמכות לייעוץ והסמכות לתת רישיון כריתה מראש לפני היתר, לכל פקידי היערות הזוטרים עירוניים ואזוריים.
12 סעיף 54 "ביצוע החרגות של עצים בעלי ערך נופי וסביבתי נמוך מפקודת היערות"
א. ביטול רישיון כריתה, ביטול נטיעה חליפית וביטול זכות הערר.
ב. התעלמות מערכי העצים הקבועים בחוק: "ערך של עץ בוגר על פי מינו, גילו, נדירותו, מידותיו,
מיקומו, ערכו הנופי, הסביבתי, האקולוגי וההיסטורי " [30]
התוכנית קבעה : 3 מדדים בכדי לבטל חובת רישיון :סוג, נוף סביבה.
ג. טיעון הרגולטור: "עצים מקבוצות אלה מאושרים באופן קבוע לכריתה ודורשים משאבים
מיותרים ללא כל צורך" הטיעון אינו נכון -הכריתה לא נקבעת על פי מין העץ!
סקר עצים : על פי גודל , רוחב הצמרת, גיל, בריאות מיקום ועוד . כנ"ל נוהג פקיד יערות עירוני.
ד. הרגולטור קבע הרשימה פתוחה לתוספות: " : אילנתה בלוטית, פלפלון דמוי אלה, ינבוט ועוד..." [31]
ה. טוען הרגולטור: עצי הדקל חסרי ערך מבטל רישיון, ושוכח את ערכם ההיסטורי התרבותי [32]
ו. דוגמאות לאובדן כלכלי ערכם החליפי של עצים אותם לעת עתה הם מגדירים כפולשים למען ביטול רישיון-
מידע מתוך מחשבון ערך עץ
אילניתה בלותית ( 30 ס"מ) 1554 ₪
איזדרכת (20 ס"מ) 1632 ₪, (30 ס"מ ) 3673 ₪
אלון התולע ( 40 ס"מ) 23,864 ₪
ינבוט לבן (40 ס"מ ) 13,313 ₪.
פיקוס בנגלי (40 ס"מ) 27,867 ,( 80 ס"מ) 71,340 ₪.
פיקוס השדרות ( 50 ס"מ ) 28,652 ₪ . (80 ס"מ) 73,350 ₪
פיקוס קדוש ( 80 ס"מ) 59,683 ₪
פרקינסוניה שיכנית( 30 ס"מ) 59,280 ₪
פלפלון דמוי אלה ( 40 ס"מ) 10,299 ₪
צפצפה מכסיפה ( 30 ס"מ) 7,488 ₪. (50 ס"מ) 20,800 ₪.
אקליפטוס המקור ( 50 ס"מ) 56,268 ₪ (120 ס"מ) 120,660 ₪
אורן ירושלים (40 ס"מ ) 12,880 ₪ (70 ס"מ) 39,234 ₪
עצי דקל כ 1000 ₪ - 2000 ₪
חשוב לציין שאלו שמובילים את כריתת העצים הגדולים ביותר בניגוד ובהתעלמות מהחוק ,
מייצרים הון עתק לסוחרי העץ- סחורה במתנה. – ופוגעים בציבור.
12 " להערכת הרגולטור, ככל שיוחלט על החרגה של המינים המפורטים לעיל, צו הפטור צפוי לחול
על כ %10 -מן העצים בבקשות הקיימות לכריתה של עצים".
כלומר – לפי התוכנית המשרדית – לפחות 25,000 עצים יכרתו בשנה ללא רישיון כריתה
וללא נטיעה חליפית -רק על פי סוג העץ בהתעלמות מערכי העץ כנדרש בחוק., מיקומם וכ.
זאת – ללא תוכנית שבחנה על פי הנדרש את כדאיות הפחתת הנטל אל מול האובדן.
סוחרי העץ מאושרים – ללא מכס, ללא שקילה, ללא בקרה , ללא מס , ללא ציבור .
הרגולטור ביטל את הרגולציה - ביטל את הגנת העצים.
ובתחשיב פשוט : לפי "התוכנית" 250,000 עצים נכרתים בשנה[33]
25,000 עצים יוחרגו מרישיון כריתה
אם ערך חליפי ממוצע - 2000 ₪ כפול 25,000 עצים = 50,000,000 חמישים מיליון ₪
ואם ערך חליפי ממוצע 5000 ₪ כפול 25,000 עצים= 1,250,000 מילארד ו 250 מיליון ₪
12תחשיב זהה – הכסף השחור, ללא דאטה, ללא בקרה, ללא רישיון ללא תעוד סחורה כסף שחור
הציבור נפגע סוחרי העץ נהנים. כי הרגולטור ביטל את הגנת העצים כחוק .
(סעיפים רבים בתוכנית זו – חסרי היגיון – לא מבוססים על החוק בלשון המעטה, )
תוכנית הזויה שהוסתרה , והתעלמות הרגולטור מכל התלונות כנגד התוכנית ונגד ורמיסת החוק . .
13 . חוסר אמינות כלכלית של התוכנית המשרדית, – והמספרים המופרכים הכתובים בה :
בכמה סעיפים, נבדוק הקשר פשוט : כמה עצים נכרתים . וכמה כתובים בתוכנית.
א. על פי תוכניות הרגולציה -250,000 עצים נכרתים בשנה – מתוכם 90% לצרכי תשתיות ובניה .
כלומר על פי התוכנית המשרדית : 225,000 עצים בשנה – בניה תשתיות וכ .
ב. ב 2019, 2020 ואף 2021 -התעקש הרגולטור " 50,000 עצים נכרתים בכל הארץ בשנה .
ולאחר שהוצמד לקיר עם פרסום מידע אמין [34] טען הכוונתי ש50,000 עצים- בבניה וכ.. .
ג. בדוח השנתי 2021 שהוא מפרסם היום, טוען הרגולטור 88,000 עצים נכרתים במרחב המבונה [35]
ד. 88,000 אינם 225,000 . 225,000 הם לפי התוכנית המשרדית להפחתת הנטל ...
מסקנה כוללת : תוכנית לא אמינה ולא חוקית, ומגמתית לביטול החוק וכריתת עצים.
14. התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי הנ"ל– מיושמת בכמה דרכים על ידי הרגולטור. על דעת עצמו . וללא תקנות מאושרות- ולא בהתאם להוראות החוק. כמות העצים לכריתה הוכפלה . נטיעה חליפית נרמסה.
לסיכום, תקנות וצו והצעות חוק נסמכים על דוח ותוכנית בעייתיים אלו. המבטלים חקיקה מסמיכה ולא נעשו לאורה. לא נעשו על פי החלטת ממשלה 2118 ולא על פי המדריך הממשלתי לבחינת הרגולציה
ואין כל הוכחה לצורך ב'הפחתת הנטל הרגולטורי' .
יש רק הוכחה לפגיעה משמעותית בציבור, במנהל תקין, גזל כספי ציבור, ואובדן אמון הציבור.
אין כל ספק שכורתי עצים וסוחרי עצים – הם הנהנים העיקריים מביטול הגנת העצים כחוק.
מסמכי הרגולציה בתחום אחריותך
החוק בתחום אחריותך.
נדרש לבטל צווים ותקנות והצעות חוק הנובעים מהמסמכים בתחום אחריותך שלא נעשו כדין .
אבקש תשובתך בדחיפות.
אסנת בנימין
העתק: פרסום לציבור.
[1] הרגולטור ארז ברקאי [2] הרגולטורים: ארז ברקאי וענבר אשכנזי , באישור המנכ"ל בן אליהו. [3] החלטת ממשלה 2118 24.10.2014 הפחתת הנטל הרגולטורי [4] מדריך ממשלתי הערכת השפעות הרגולציה RIA [5] פקודת היערות " ערך עץ " חלק א . [6] פקודת היערות: ערך חליפי, "צורך ציבורי " כתנאי לביטול רישיון, ערך עצים תרבותי נופי סביבתי וכ, חובת פרסום, זכות הגשת ערר, רישיון כריתה על פי תכלית ובדיקת ערכי העצים (לציבור) ועוד . [7] תועלות מדעיות של עצים ויערות לאדם לסביבה לטבע ולאקלים חשיבותם של העצים [8] ניתוח עלות תועלת הצללה בישראל [9] " צורך ציבורי לרבות חשיבות נופית, סביבתית, אקולוגית והיסטורית." פקודת היערות סעיף 15 ג. [10] החלטת ממשלה 2118 סעיף 3.ז [11] דוח בחינת רגולציה חדשה RIA היקף רישיונות כריתה 2.2017 (משרד החקלאות ) -נספח א עמוד 14 [12] הרגולטור החדש מונה ע"י השר אורי אריאל ומנכ"ל המשרד . והחליף א חגי שניר פקיד יערות ראשי ומנהל אגף יער ואילנות וגם את ישראל גלון פקיד היערות אחראי על הידע המקצועי בעצים. לא היה כל רקע בתחום העצים ולמרות זאת הוא לא הסכים לעשות חפיפה עם ישראל גלון, ולא לקיים אף לא פגישה אחת. Israel.galon@gmail.com (יש אישור למסירת המייל) [13] https://www.nevo.co.il/law_html/law01/180_001.htm פקודת היערות 15 (ד) (4) החלטות הועדה המייעצת [14] לדברי ישראל גלון ( 2008-2016 פקיד היערות) נכח בוועדות והציג את חוות הדעת המקצועיות וכתב מסמך מנחה. [15] הנחיות לנטיעת עצים 2018 משרד החקלאות , ארז ברקאי [16] פקודת היערות 15. א (ב) נטיעה חלופית [17] אתר משרד החקלאות: ערך חלופי ערכם הכספי של העצים:https://www.gov.il/he/departments/guides/alternate_value?chapterIndex=2 [20] https://www.nevo.co.il/law_html/law01/180_001.htm פקודת היערות סעיף 15 א (ב) ערך חלופי [21] https://www.nevo.co.il/law_html/law01/180_001.htm: פקודת היערות –"ערך עץ " חלק א [22] https://www.nevo.co.il/law_html/law01/180_001.htm: פקודת היערות סעיף 15 א (א) [23] נוהל ערכיות עצים, סקר עצים, נוהל מבא"ת תנאי סף נספח 6 – סקר עצים. [24] חוק התכנון והבניה 83 ג (ג) [25] אגרת רישיון כריתה 48 ₪ , ( לא משנה כמות העצים ברישיון ) קישור לאתר התשלום : https://ecom.gov.il/counterspa/home/81/1/LicenseToCutProtectedTrees?language=he [26] עצים ומטעים לא בהכרח מחוייבים בכריתה, כי אם טיפול. וערכם הסביבתי, האקלימי אינו מוטל בספק, מטעי עצים הם חגורה ירוקה [27] https://www.nevo.co.il/law_html/law01/180_001.htm פקודת היערות 25 (א) דין וחשבון שנתי [28] פקודת היערות, חלק א "עץ בוגר" [29] לדוגמא : נטעו 1000 שת' מסוג X לצורך מכירתם כעצי נוי. בהגיעם לקוטר 10 ס"מ -תשלח בקשה מקוונת כוללת -ויתקבל רישיון העתקה כולל הנחיות תנאי העתקה ( השקיה ובית נטיעה) לחלופין בקשה שנתית. [30] פקודת היערות חלק א . ערך עץ [31] סעיף 54.2.1 [32] סעיף 54.2.2 [33] 10,000 רישיונות ל- 25 עץ בממוצע לרישיון. – כתוב בתוכנית המשרדית . [34] כריתת עצים ברישיון לשנת 2020 . 280,000 עצים לפחות. [35] סיכום שנתי 2021 https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/tree_clearing_license
