בקשה דחופה לתיקון החלטה ועיון חוזר -רישיון כריתה גולדברג 6 ת"א
- ועד הפעולה לב העיר-תל אביב
- 29 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
29.12.2025
לכבוד ד"ר ארז ברקאי מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי
משרד החקלאות וביטחון המזון
ד"ר ברקאי הנכבד,
קיבלנו את תשובתך המפורטת בהחלטתך מיום 28.12.2025. להשגה לרישיון כריתה גולדברג 6 ת"א עם זאת, לאחר עיון מעמיק, עולה חשש כי ההחלטה התקבלה על בסיס תמונה חלקית בלבד של המצב בשטח, תוך התעלמות מערכם הממשי של העצים והסיכון ליצירת תקדים המנוגד לפקודת היערות ומדיניות משרדך.
לא מדובר בערר של דייר בודד, מדובר במאבק ציבורי רחב עם 430 חתימות שהתקבלו זמן קצר לאחר פרסום המידע על הכריתה, עובדה הממחישה את חשיבות העצים לקהילה.
הגדרת עצים עצומים כ "נטולי כל השפעה ציבורית"
בסעיף א' להחלטה צויין כי העצים "נטולי כל השפעה ציבורית". אנו סבורים כי הערכה זו אינה עומדת במבחן השטח ו"השפעה ציבורית" אינה נמדדת רק במבט מהמדרכה:
צמרת הגרוויליאה בגודל כ–10 מטרים, אף שהיא בעורף הבניין, ועצי הברוש, שגובהם מגיע לכ12-15 מטרים נראים למרחוק ממרפסות רבות ומהרחובות הסמוכים ומהווים מרכיב משמעותי בקו הרקיע ובנוף הירוק של השכונה.
430 תושבים הביעו התנגדות פעילה לכריתה, מה שמעיד על מעמדם המרכזי של העצים בחיי הקהילה ועל היותם עוגן נופי והיסטורי בשכונה.
בנוסף, עצים אלו תורמים תרומה אקולוגית מובהקת: היותם בית גידול פעיל למאות ציפורים (מצורף סרטון הממחיש זאת) ,קירור טבעי של המרחב העירוני וייצור חמצן בעיר מלאת תחבורה - פגיעה בהם תהא בלתי הפיכה עבור המערכת האקולוגית המקומית, בניגוד לרוח פקודת היערות ומדיניות המשרד
"ערכיות בינונית" - עצים מונומנטליים בעיר צפופה זהו נכס שאינו מצדיק כריתה
החלטתך נשענת על סיווג העצים כבעלי "ערכיות בינונית". אנו סבורים כי סיווג זה אינו משקף את משמעותם בפועל.
הברושים המיועדים לכריתה מגיעים לגובה של 4–5 קומות! עם קוטר גזע של כ־80 ס"מ. בעיר שרובה בנויה בטון, עצים "בינוניים" בממדים אלו הם נדירים ונכס מונומנטלי, בלתי ניתן לשחזור בטווח הנראה לעין וסביר שעוד יחייו עשרות שנים.
העובדה שחלק מהעצים מראים סימני התחדשות (כפי שצוין בהחלטה לגבי עץ המייש) מעידה על חיוניותם. המדיניות המוצהרת של פקיד היערות היא שימור כברירת מחדל, ואין הצדקה להפוך ציון אגרונומי טכני של "בינוני" לאישור אוטומטי לכריתה.
עקרון "כריתה כמוצא אחרון" מול אילוצי ונוחות ביצוע (סעיף הפיגומים)
בסעיף ד' הוצגה הכריתה ככורח הנובע מהצורך בפיגומים, בטענה למרחק של כ־80 ס"מ מהעצים - אף בתרחיש של הקמת חניון רובוטי. אנו מתנגדים לנימוק זה ורואים בו תקדים מסוכן: האם דינו של כל עץ המצוי בשולי מגרש להיכרת בשל אילוץ לוגיסטי זמני?
קו בניין תקני של כ־3 מטרים אמור להותיר מרווח מספק גם בתרחיש מחמיר. ניתן לבצע קשירת ענפים, גיזום מלווה בנייה, ואף להשתמש בפתרונות מתקדמים כגון פיגומים תלויים (זיזיים), גישור או מערכות פיגום שאינן דורשות מגע קרקעי בסמוך לעץ.
הטענה כי "לא ניתן לשמר את העצים" בשל מרחק של כ־2 מטרים מחזית הבניין מתעלמת מארגז הכלים ההנדסי הקיים בשנת 2025. האם חלופות אלו נבחנו באופן הנדסי ומגובה? כמו כן צמרת הברושים מתחילה בגובה וגזעם הצמוד לגבול המגרש רחוק עוד יותר מכלים הנדסיים שיעמדו בשטח.
היתכנות מוכחת קיימת בפועל: בבניין החדש בגולדברג 5 ממול נשמרו עצים במיקום דומה בגבול המגרש, בזכות תכנון מותאם, גיזום מלווה וחניון רובוטי - לשביעות רצון כלל הדיירים.
מצופה כי היזם והמתכננים ימַצו את כלל הפתרונות ההנדסיים האפשריים, ולא יבחרו בכריתה כפתרון הפשוט והנוח. לדעתנו אין להקריב עצי ענק בני עשרות שנים מטעמי נוחות לוגיסטית זמנית או שיקול כלכלי קצר טווח. מהעצים יהנו גם התושבים החדשים בבניין שיוקם, יראו ירוק מחוץ לחלון במקום בטון - שזהו נוף נדיר ונחשק בעיר אשר יכול דוקא להעלות את ערך הדירות ורווחת התושבים.
סוגיית היידוע הציבורי לרישיון הכריתה
בהחלטה צוין כי לגבי חלק מהרישיונות לא הוגשה השגה במועד. נבקש להבהיר כי הדבר נבע אך ורק מחוסר ידיעה . פרסום באתר אינטרנט בלבד אינו מאפשר לציבור לעקוב בזמן אמת אחר החלטות מסוג זה, בשונה משילוט פיזי הנדרש בהליכי בנייה. העובדה שעם היוודע דבר הכריתה נאספו מאות חתימות בפרק זמן קצר, ממחישה כי לו היה יידוע אפקטיבי – ההשגות היו מוגשות במועד.
אנו מבקשים כי היעדר ההשגה הפורמלית בעבר לא ייזקף לחובת העצים, וכי טענותינו יישמעו לגופן. מן הראוי לשקול מנגנון יידוע שקוף וברור יותר, לרבות שילוט בולט בסמוך לעצים עצמם.
. הבטחת הפיצוי הנופי וערך חלופי
מבלי לגרוע מהתנגדותנו לכריתה, אנו דורשים שקיפות מלאה בנוגע לפיצוי הנופי:
האם חויב היזם בערך חלופי לעצים, והאם ערך זה חושב בהתאם לממדיהם החריגים (קוטר גזע כ־80 ס"מ, צמרת כ־10 מ') ולתעריפים המעודכנים לשנת 2025?
האם הובטחו תנאי גידול נאותים, לרבות עומק ונפח קרקע מספקים מעל המרתף, שיאפשרו לעצי הנטיעות החדשות לשגשג?
ניסיוננו במקרים סמוכים (טיומקין 12), בהם ניטעו "עצים בוגרים" באדניות מעל חניון - מלמד כי ללא תנאים הולמים, גם כעבור עשור מתקבלים עצים קטנים, מנוונים וללא תרומה נופית ממשית.
תקדימים לשינוי החלטה משיקולים ציבוריים
נבקש לציין כי במקרים רבים ברחבי הארץ, לרבות בתל-אביב, חיפה וירושלים, בוטלו או צומצמו רישיונות כריתה לאחר בחינה מחודשת של פקיד היערות המוסמך, וזאת משיקולים של שמירה על משאב ציבורי, חובת זהירות מנהלית והעדפת חלופות תכנוניות. החלטות אלו התקבלו גם במקרים בהם הופעלו לחצים תכנוניים או יזמיים, מתוך הכרה בכך שכריתת עצים בוגרים היא פעולה בלתי הפיכה המחייבת ריסון, מידתיות וזהירות יתרה. המקרה של גולדברג 6 הוא המקרה הראוי ליישום מדיניות אחראית זו
סיכום ובקשה לפעולה לאור: הנתונים הפיזיים המרשימים של העצים, ההתגייסות הציבורית הרחבה, והכשלים בבחינת החלופות ההנדסיות,
אנו מבקשים:
● הקפאה מיידית של רישיון הכריתה.
● קיום סיור מקצועי דחוף בשטח, בנוכחות נציגות הדיירים.
● בחינה מחודשת של פתרונות שימור, בהתאם לעקרון "כריתה כמוצא אחרון"
בכבוד רב,
אלון בן טוב -תושב השכונה ושותף למאבק הציבורי ובשם ועד הפעולה של תושבי השכונה, יחד עם גב' לנדסמן ו־430 החותמים.
מצורפים:
נספח תמונות להמחשת מימדי העצים ונוכחותם במרחב
קובץ חתימות של 430 תושבים המתנגדים לכריתה
מצורף קישור לסרטון קצר הממחיש פעילות אקולוגית פעילה (ריכוז עורבים על העצים):https://youtu.be/RfsJ5XzvLNE
העתקים:
מהנדס העיר ת"א – אדריכל אודי כרמלי
אדריכל העיר – אדר' יואב דוד
פקיד היערות העירוני – מר פלג בראון
אדר' נוף ענבר אשכנזי – מנהלת תחום תכנון ומידע,
מר בצלאל בכר – מרכז בכיר פיקוח ואכיפה,
גב' ציפורה לנדסמן (מגישת ההשגה המקורית)
