דיון בערר 3-2795 התקיים ב9:00 בבוקר יום א 17.2.2019. הדיון התקיים בעקבות התנגדותם של מאות תושביי העיר לכריתת 28 עצים ברחוב ארלוזורוב תל אביב .
בקשות חוזרות מעיריית תל אביב וממשרד החקלאות לתאם את הדיון באופן ראוי לא זכו לתגובה.
עמדנו שם 9 תושבות העיר ותינוקת אחת בעגלה ללא מאות מגישי הערר.
למחרת נשלח המכתב הזה לנציגי עיריית תל אביב, גם הוא לא זכה למענה.
היועץ המשפטי דן בימים האלה בנושא: האם הרכבת הקלה היא עירונית או לאומית.
מהנדס נתע הבהיר אתמול שביצועיו אינם תשתית הרק"ל. כיוון שתכנון הרק"ל ברוחב 10 מטר במרכז הכביש.
מה שמבוצע ברחוב ארלוזורוב זו תוכנית עירונית לתשתיות עירוניות ולכן נכרתים העצים. האם אף אחד מכם לא חשב לרגע, לפנות למר ברקאי ולבקש שיקיים דיון ראוי.
האם היה נכון שנעבור אתמול השפלה כזו, כפי שעברנו? לאחר שביקשנו את התערבותכם ושמירת זכותנו?
9 תושבות ותינוקת אחת בעגלה, עמדנו מול 21 נציגי נתע ומשרד החקלאות ללא מאות מגישי הערר.
והם מצלמים אותנו, {כרגיל...} מנצחים, מחויכים, מטרתם הושגה: לא להביא את מתנגדי הכריתה לדיון.
נציג נתע הגדיל לעשות והמליץ שניגש למשטרה או לעורך דין, חבריו התחייכו נוכח ניסיוננו לקבל תשובה.
האם כך אמור להתנהל דיון בעיר מתקדמת? עיר ירוקה , אכפתית, שתושביה פעילים בה?
כאמור נגד רישיון כריתה 3-2795 הוגשו מאות עררים.
ארז ברקאי טען שהוא מנהל את הדיון, והקציב את רוב הזמן לנציגי נתע להסביר רעיונית על עבודתם.
הם סרבו לענות לשאלות פשוטות - באיזה עצים מדובר? מדוע הרישיון מופיע על כתובת אחת?
הניסיון לקבל תשובות בתוך הסברים המפארים את עבודתם - זכו להשתקה מיידית. כך מתנהל דיון ?
נציג נתע גם שאל את המהנדס בדאגה נוכח שאלותינו "רביב האם אתה מרגיש מאוים? " מהנדס התוכנית השפיל מבטו.
9 תושבות ותינוקת תל אביבית אחת ... חש מאוים??? דיון חסר משתתפים נקבע בבהילות באמצע הרחוב, נציגים רבים מאוד שלהם במקום מתנגדי הכריתה,
ומסבירים לעצמם הסברים והם מרגישים מאוימים? עבור איזה תסריט מבוצע הטקסט הנ"ל? האם כך אתם חושפים אותנו למעלליהם? עד כמה עלינו לחשוש מהם עכשיו? האם זו תוכנית רק"ל? נבחרי העיר ועובדיו, אתם רוצים לענות מה קורה פה?
תושבת הקריאה "הערה לסדר" בקשה והסבר מדוע יש לדחות את הדיון ולזמן את מגישי הערר. ברקאי סרב להתייחס לכך.
הגב' פנינה איטח סרבה לענות מדוע לא הזמינה את כל התושבים לדיון, והמשיכה לחייך, לנפנף ולצלם אותנו בחיוך ניצחון. הפכו אותנו לעבריינים. 9 תושבים ותינוקת תל אביבית אחת שהגישו ערר כחוק. מר ברקאי מסרב להגיש פרוטוקול, או לקחת את ההערה לסדר או לחתום עליה.
תושבים הסבירו ואמרו: שהעצים הם לשימור, הרק"ל במקרה הטוב יהיה עוד שנים רבות, אין תכנון להמשך הרחוב
תושבים לא קיבלו תשובה אילו עצים הם לכריתה, למה כתובת אחת ברישיון... ועוד ועוד.
אמרתי לברקאי שהכריתה הנוכחית היא בניגוד למה שהוא כתב בהחלטתו הקודמת, הוא מיד ענה " לא אני כתבתי " [??]
עמדתי עם הפנים לתושבים ועם הגב לברקאי, הוא שמע את טיעוני בכתב ובע"פ ומסרב לענות. חוסר המענה שלו הוא משפיל מאוד.
לשאלתי האחרונה מי אישר את סקר העצים לפי סעיף 83 ג הוא טען לראשונה שענבר אשכנזי עובדת משרדו, שכידוע אינה פקידת יערות ממשלתית ולא היא הייתה צריכה להנחות ולחתום על סקר העצים. בניגוד להנחיות המשרד להגנת הסביבה,
ובניגוד לכללים ונהלים לסקר עצים ובפרט כשמדובר בשטח גדול בו מאות עצים לשימור.
פנינה איטח וענבר אשכנזי היו בעת ביצוע ואישור סקר העצים שלא הגדיר עצים לשימור כעת יותר קל להבין את חוסר המענה והתעקשות על התוכנית.
כשתושבים ביקשו תשובה הוא הלך, להפתעת כולם, כמו בתכנון מוקדם.
עמדנו ברחוב הרועש בדיון שהוא קבע בחוץ בחוסר כבוד מוחלט למגישי הערר, והלך כשהיגיע תורו לדבר ולענות על שאלות.
אתמול לכאורה התקיים דיון על כריתת עצים,
כתושבת תל אביב זה היה אחד האירועים המשפילים שעברתי.
ברקאי הוא זה קבע עם מעט מאוד תושבים דיון ברחוב, חסר כבוד וחסר יחס והלך ברגע שהתאים לו. ללא כל מענה.
"צועקים? אז אני הולך" לאן ולמה פ. יערות הולך? עד מתי הוא לא יענה ולא יתייחס?
האם זו "הרכבת הקלה" בעיר תל אביב?
נתע הציגה את העצים לוועדות התכנון - כחסרי ערך.
אתם נציגנו , אליכם כתבנו והתקשרנו בעוד מועד, הגדלתם לעשות והפכתם את התושבים לחסרי ערך באמצעות רק"ל.
לא לרכבת הקלה הזו ייחלנו.
היום כבר ברור, רק"ל היא בעיה והשפלה עבורנו, ומנהלת את העיר במקום נבחריה כמדינת עולם שלישי.
