מכנף נאה, עץ חסון ויפיפה הפורח בצהוב ויוצר מרבדים צהובים על הקרקע, העץ הוגדר כעץ פולש בספר 1 2010 ולכן נכרת בהמוניו.
כותב הספר יועץ למשרד להגנת הסביבה ד"ר דופור דרור ז'אן מארק.
חשוב להכיר את הגדרת עץ פולש : עץ המקים מושבות חדשות ללא נטיעה ופוגע במינים באופן משמעותי במינים מקומיים
האם נחקרה השפעתם של העצים על המינים המקומיים ? אז ככה ...שלא.
ספר הצמחים הפולשים בישראל 2010 1 עמוד 46-47:
מכנף נאה: עץ פולש רמה איום 1.
"אופן השפעה על מינים מקומיים: מוקדים צפופים של מכנף נאה יוצרים צל הדוחק מינים מקומיים"
"מכיוון שהעץ טרם יצר אוכלוסיות רבות פרטים, מכנף נאה מוגדר כצמח" מאוזרח" בישראל"
לא ברור מדוע הוגדר כרמת איום 1 אם העץ רק מאוזרח ולא פולש.
במהדורה שניה של הספר בשנת 2019 2 מכנף נאה לא מופיע -מסתבר שהעץ לא פולש !
כיצד ירד העץ מרמת איום 1 לחוסר איום -העץ לא פולש על מה התבססה הקביעה הראשונה ב 2010 ?
מכנף נאה -עץ שדרות יפיפה, צמח בארץ עשרות שנים ונכרת לרוב. היותו עץ זר ופולש הוריד את ערכו.
אינני מאשימה את כותב הספר בדבר. הוא לא שלח את כורתי העצים ולא הנפיק רישיונות כריתה.
משרד להגנת הסביבה אימץ את הספר - כספר מנחה. ועצים רבים ניכרתים .
האם יש בקרה מקצועית במשרד החקלאות? - המשרד שאחראי על הגנת העצים בארץ...
סימה קגן חוקרת אקלום עצים מכון וולקני: מכנף נאה הוא עץ גדול, נשיר מותנה, הגדל ל 15-10 מטר גובה ורוחב, בעל צמרת מעוגלת ורחבה. גזע העץ זקוף וקליפתו אפורה ומחורצת. העלים נגדיים, מנוצים ולהם 7 – 15 זוגות עלעלים ביציים באורך 2 – 3 ס"מ ששפתם תמימה. בקצה העלה המנוצה יש עלעל בודד. צבעם ירוק בהיר. הפרחים ערוכים בתפרחות מסועפות ובהן כ-10 פרחים. לפרח 5 עלי כותרת צהובים. בבסיס עלי הכותרת העליונים כתם אדמדם-חום. הפריחה חלה בתחילת הקיץ, בחודשי מאי- יוני והיא צופנית ומושכת דבורים. בהמשך לפריחה מתפתח הפרי, תרמיל יבש בלתי-נפתח המכיל זרע בודד. יש לו כנף בגודל 3 – 5 ס"מ, אך מפאת כובד הזרע הפירות אינם נפוצים ברוח למרחק רב אלא נושרים בקרבת העץ. בגינות מושקות הם נובטים בצל עץ האם, אך בדרך-כלל אינם מתפתחים לעץ. שורשיו צומחים לצדדים והם עלולים להרים מדרכות ולפגוע ביסודות של מבנים, לכן לא מומלץ לטעת אותו בקרבת בתים. מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, עמיד בקור ובקרה, ובחום. בכל הקרקעות כולל מלוחות וגיריות. מומלץ לגנים גדולים, בגינון הציבורי כעץ לשדרה רחבה, חורשה ולצל. קצב צימוח המהיר וגודלו העצום הפכו אותו לאחד העצים המרשימים בגן, התורמים לצל חשוב במיוחד באקלים שלנו. הריבוי נעשה בזרעים."
העצים הפולשים בספר 2010 :
אזדרכת מצויה- "ההשפעה העיקרית של אזדרכת מצויה היא דחיקת מינים מקומיים. ...אין תעוד למחקר.
אקליפטוס המקור- לא נערכו מחקרים בישראל על השפעת העץ על מינים מקומיים
פיקוס קדוש - "בדומה למיני פיקוס פולשים האחרים, גם פיקוס קדוש עלול לדחוק את המינים המקומיים...
פיקוס בנגלי - "בגלל נופו הרחב ועליו הגדולים, היוצרים צל, עלול ...לדחוק מינים מקומיים...השפעתו על הפאונה המקומית אינה ידועה עדיין"
, פיקוס השדרות ועוד כנ"ל
וושינגטוניה חסונה/חוטית - " מוקדים צפופים עלולים ליצור יחידות צפופות ולדחוק מינים מקומיים... "
פלפלון בכות "...פוגע במיני צמחים מקומיים בגלל תכונותיו האליפטיות הקרקע שמתחת ..ריקה לחלוטין ממני צמחים מקומיים"
פלפלון דמוי אלה ..."יוצר יחידות צפופות וצל רב ובכך דוחק את המינים המקומיים"
צפצפה מכסיפה..- כנ"ל
האם יש תבונה בכריתת העצים הללו ? האם התקיים דיון אמיתי בנושא ? לא.
משבר האקלים מתגבר, בעולם נוטעים עצים, וישראל חוגגת כריתות עצים בשלל סיבות ותרוצים
אל תחפשו ברישיונות כריתה - הסיבה לא פעם מוסתרת , ערכו של העץ ירד תודות להגדרתו כפולש ולכן המתכנן יודע עקרונית שהכריתה תאושר. ברישיון הכריתה כתוב כריתה לצורך בניה/ פיתוח /בטיחות/ממשק
הערות :צילום התמונה - סימה קגן מכון וולקני
1. ד"ר דופור דרור ז.מ הצמחים הפולשים בישראל , 2010 מוציא לאור : העמותה לעידוד וקידום הטבע במזרח התיכון
2. ד"ר דופור דרור ז.מ הצמחים הפולשים בישראל 2019 , מוציא לאור: דן פרי .
