5.2.2023
היום נעשה פחות מהמינימום הנדרש כדי להגן על שטחים חקלאיים ועל תושבי המדינה בכלל מפגיעת משברי ושינויי האקלים.
ל 5.5 מיליון דונם[1] חלקות חקלאיות, העוטפות את שטחי המגורים הדרכים והתשתיות, השפעה מכרעת על איכות חיי 9.5 מיליון תושבים המתגוררים רובם על שטח כולל של כ- 1.5 מיליון דונם בלבד.
ניהול החלקות החקלאיות רחוק מלהיות מיטבי, ההתעלמות וחוסר הבנה לגבי התפקיד החיוני שממלא השטח החקלאי- מסכנים את הציבור הסביבה והכלכלה.
הפתרון המהיר והמעשי הוא "הייעור החקלאי"-כלומר נטיעת עצים בשולי החלקות-ליצירת רצף של עצים גדולים ירוקי עד עם עוצמת צמיחה.
ייעור חקלאי אינטנסיבי הוא הגישה הכלכלית והאקולוגית הבטוחה למיתון נזקים הצפויים בשל שינויי האקלים. המפגעים העצומים הצפויים בשל התחממות, סופות קשות, ושיטפונות וסחיפת קרקע הם איום צפוי וממשי. לתשתיות למבנים ולשגרת החיים.
מדוע הייעור החקלאי הוא הפתרון
העצים יבלמו משברי רוח וסופות, ימתנו את סחיפת הקרקע [2], ויבלמו תהליכים המובילים למדבור ועקרות האדמה.
העצים מסננים ובולמים זיהום אויר מחומרי ההדברה, עלוותם סופחת זיהומים ואבק.
שורשי עצים יגבירו חלחול מי גשם, ימנעו הצפות ושיטפונות-ובעקיפין מניעת פגיעה ביבול . השורשים כמסנן למזהמים, חלחול מוגבר, ויקטין את הצטברות זיהום במי תהום [3] מיתון שיטפונות ימנע נזקים לתשתיות ודרכים ומבנים בכל השטחים סביב וגם לחקלאי.
ייעור חקלאי בשולי חלקות -יפחית את החום, יצנן את האוויר, הלחות תישמר באדמה (פחות השקיה) יקטן גם בלאי ציוד ומבנים מצריבת החום. הסיכון לחקלאי יקטן והוצאותיו יפחתו. גם בשטחי המגורים והדרכים יפחת החום, צריכת האנרגיה תפחת סביב השטח המיוער
עצים וותיקים מייצבים את הקרקע, ממתנים פגיעת רעידות אדמה. עצים הנטועים בגישה מקצועית נכונה יצמצמו בלייה של דרכים ותשתיות.
צוף עצים צופנים משביחים את הגידולים [4]. ויעשירו את עולם החי והצומח גם בערים.
עצים בוגרים הם מחסום יעיל כנגד צמחיה פולשנית לפיכך פחות הדברה כימית למיגור פולשים.
קבוצת אזרחים קטנה נהנית מ-5.5 מיליון דונם[5] של אדמה יקרה המניבה תוצרת וגם נדל"ן ועסקים. בשטחים אלה תלויה איכות חייהם של תושבי הערים, החיים על שטח מצומצם בו הצפיפות רק גדלה.[6]
למרבה האבסורד-הצפיפות בערים נועדה להגן על שטחים חקלאיים. זאת בעוד שטחי החקלאות במתכונתן -ללא ייעור חקלאי- מייצרים התחממות בערים, וגם הצפות וסחף קרקעות וזיהום אויר.
בכוחו של הייעור החקלאי להגן על היבול החקלאי. להגביר את ביטחון המזון, ולהגן על כספי ציבור
"נזקי מזג האויר לחקלאות ב-2022 עמדו על 334 מיליון ₪, כאשר לפני עשור נאמד היקף הנזקים הממוצע על 170,000 מיליון ₪ בלבד, בקנט מציינים כי העלייה נובעת ממשבר האקלים"[7], [8], [9]
"מחירי הפירות והירקות מזנקים, פי 2 פיצויים משולמים לחקלאים.. המומחים מזהירים ממחסור חמור במזון בשל שינויי האקלים, אזורים רבים הופכים ללא רלוונטיים לחקלאות ובשווקים נוצר מחסור "הטמפרטורה בישראל עולה בקצב גבוה משאר העולם כי אנחנו נמצאים באזור סף מדברי והחוסרים בשווקים כבר כאן. המדינה מבינה שאנחנו במשבר, החקלאים במשבר" ( שמוליק תוג'מן יו"ר הקרן לנזקי טבע )(13)
'ביטחון המזון' זו אחת הסיבות למיעוט שטחי יער בישראל.-ומחסור בעצים בסיבת הערים. אבל-הייעור חקלאי בשולי חלקות שומר על החקלאות ומסייע לערים.
בבחינת עלות תועלת: השקעה בייעור החקלאי -מינימלית. והכדאיות הכלכלית- עצומה. חובה להמריץ ייעור החקלאי, בקריאה, בהוראת שעה, בדרישה ובאכיפה. [10]
טו' בשבט תשפ"ג הוא הזדמנות נאותה לחזור ולהזכיר את העוצמה הגלומה בנטיעת עצים,
ולא פחות חשוב – הגנה על העצים מפני הכריתה בקלות דעת ולעיתים מבריונות.
ייעור חקלאי-הוא מסלול נוסף להעשיר את הנגב בעצים.
ייעור חקלאי –זו הדרך לעמוד ביעדי המדינה:
"עלינו להגיע למצב שבמדינת ישראל בתחום החקלאות נוכל לספק ולדאוג לביטחון מזון לכלל אזרחי ישראל. בתוך זאת לדאוג לכך שכל המחירים יהיו הוגנים וסבירים לכל נפש, ולא נגיע למצב שבו הביקוש הופך לייאוש"(אבי דיכטר שר החקלאות ינואר 2023 )
הניהול החקלאי נדרש בדחיפות לקחת האחריות לייעור חקלאי בשולי כל החלקות החקלאיות.
עצים ירוקי עד בצימוח מהיר, חסונים, עצים מאוקלמים, רחבי עלים
בברכת טו בשבט שמח
אוסי בנימין
עצים למען אקלים- צבא הגנה לעצים ישראל
למידע נוסף לפי אזורים/ ערים או לשיתוף מידע במייל israeltreesdefence@gmail.com
מקור מפות [11] , [12] [1] חלקות בייעוד/שימוש חקלאי כ 25% משטחי ישראל (ישראל במספרים הלמ"ס + דוח שנתי 2015 משרד החקלאות) [2] מפות סיכוני סחיפה בחלקות חקלאיות GIS משרד החקלאות, (תמונות בנספח) [3] "הפעילות החקלאית גורם עיקרי לזיהום מקורות המים" -מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי 72א -התשפ"ב 2021 [4] אקליפטוס המקור ועוד . צמחי נוי צופנים לדבורים סימה קגן וולקני, ופבלו צ'רקסקי -קק"ל [5] בן שבת דוד " 53 מילים ששוות מיליארדים, כך יוצרים אצולת קרקעות" [6] דרוקמן ירון "כ 44% מאזרחי ישראל "נדחסים" ב 16 ישובים" [7] "נזקי מזג האוויר לחקלאות ב-2022 עמדו על 334 מיליון ש"ח [8] קנט היא חברה ממשלתית בשיתוף ארגוני המגדלים לפיצוי חקלאים- המדינה מממנת כיום בממוצע ב כ 35% מהתשלום לדברי קנט [9] נזקי טבע https://www.perot.org.il/article-types/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%A2 [10] הידע המקצועי והסמכות על העצים במשרד החקלאות. יש להרחיק את חל"ט רט"ג והגנה"ס "הניהול הסביבתי" -הדורש צחיחות וכריתת עצים- ומונע נטיעת עצים-לפי תורת אמנת המגוון הביולוגי -המייצרת משברים ושאיבת כספי ציבור. [11] תצ"א מרכז מיפוי ישראל GOVMAP [12] סיכוני סחיפה- GIS משרד החקלאות https://data1-moag.opendata.arcgis.com/apps/ef6f13b3d78a4385a631b11dd4d23618/explore המפות עודכנו ב 29.12.2022
