top of page
  • פרפ' צביקה מנדל ו פרופ' יוסי ריוב

תגובה לכתבה :אל תטעו לא צריך לסייע לטבע להצמיח עצים



לכבוד

אילנה קוריאל

ידיעות אחרונות

קראנו בעיון את הכתבה המקיפה שפרסמת ב- 26 לינואר 2023 בכותרת "שלא תטעו". התחושה שלנו בסיום הקריאה הייתה בעיקרה השתוממות וצער. זוהי סטירת לחי מצלצלת לכבוד ט"ו בשבט לייעור במדינת ישראל. ממש חבל ובלתי מוצדק!

הכתבה כולה ספוגה עד כלות בחלקי אמיתות, בעיוותים קשים של תיאור המציאות היערנית כפי שהיא מתבטאת בשטחים באחריות קק"ל, ובעובדות שפשוט אינן נכונות. מדובר בהצגה חד צדדית ע"י אישים בעלי רקע אקולוגי אידאולוגי די קיצוני, שהבנתם בייעור ויער היא מצומצמת. מדובר בהצגת תפיסת עולם שמרנית המתנגדת כמעט לכל פעולה ייעור שבוצעה אי פעם במדינת ישראל.

ראוי אולי להדגיש שכל פעולות הייעור בעשרות השנים האחרונות במדינת ישראל הן על פי תוכנית תמ"א 22, שלתכנונה וגיבושה, במהלך השנים, שותפים כל הגופים הירוקים במדינת ישראל, ובכלל זה מדענים בעלי שעור קומה.

אין תחליף ליער נטע אדם במדינת ישראל. האקולוגים שמצוטטים הלוך וחזור בכתבה שלך רואים את מטרתם בשמירת הטבע, אבל למעשה הם חותרים (אולי בלי משים) להנצחת הרס הטבע שנגרם משך אלפי שנים באזור הזה. הנטיעה מסיעת להשתקמות הטבע ומאפשרת לאוכלוסייה הצפופה במדינת ישראל ליהנות ממרחבים ירוקים ומוצלים.

על גבעות הטרשים בהרי יהודה והגליל אין תחליף ליערות האורן. אין עץ אחר, ובכלל זה לא האלון ולא החרוב, שיכלו להתפתח לפרטים גדולים המעניקים את היערות המצלים לתושבי מדינת ישראל בשטחים אלה.

מרבית הטענות העולות בכתבה כנגד היערות הנטועים "לא מחזיקות מים". לא יערות האורן אשמים בשרפות, אלא מציתיהם, שהיו מצליחים במידה רבה גם להצית את החורש הטבעי, אבל האורן הוא סמל ציוני ולכן בוחרים להצית דווקא את היערות האלה. הברוש מוצג בכתבה כמין רגיש לשרפות. נהפוך הוא, בכל רחבי הים התיכון עצי הברוש הם האמצעי המקובל (בנוסף לאזורי החיץ) על מנת לחסום את התפשטות השרפות. הטענה שהאורן היה הגורם לשרפות בכרמל ובאתרים אחרים אינה נכונה כלל ועיקר. מוזר שדווקא המדען הראשי של רט"ג מעלה טענות הזויות כאלה. הרי מבקר המדינה בדו"ח שלו על השרפה בכרמל האשים דווקא את רט"ג שלא טיפלה כנדרש ביערות האורן שנמצאים באחריותה.

הכתבה שלך עוסקת לא מעט בנגב. יערני קק"ל חזרו וניסו לטעת את מיני העצים המקומיים האופייניים לסביבה זו, כמו עצי שיטה, שיזף, אלות. אבל למרבה הצער רוב רובם של השטחים שניטעו במינים האלה התנוונו, ודווקא האקליפטוס צולח בהצלחה את תנאי בית הגידול הקשים.

הפעולות להכנת השטח לנטיעה, שהמרואיינים שלך יוצאים כנגדם, הם אלו שמאפשרים את ההתבססות של היערות והופכים את הנגב למקום ירוק, שיוצר נישות אקולוגיות מגוונות ומאפשר עושר מינים גדול של צמחים ובעלי חיים. היער הנטוע בנגב משתרע על שטח זעיר מהמרחב, ומונע השתלטות בלתי חוקית על השטחים האלה. דווקא על שטחים אלה יצא קצפם של המרואיינים בכתבה? אפילו התמונות נתרמו ע"י איש החברה להגנת הטבע. איך בוחרים את התמונות אנחנו יודעים.

אנחנו מקווים שאפשר יהיה, לטובת הציבור הרחב, לאזן את הכתבה שפורסמה בכתבה נוספת, שמציגה לפחות זווית ראיה אחרת של המציאות.

בברכה,

פרופ' יוסי ריוב ופרופ' צביקה מנדל

נב

מצרף קישור למסמך המדיניות שחיברו ב- 2015 דוד ברנד, יצחק משה ומשה שחק בנושא "שיקום תפקודי של מערכות אקולוגיות ממודברות בצפון הנגב".

שמאיר על פעולות הייעור בנגב גם בהיבט האקולוגי

הכתבה

1 Comment


Yakov Kapusta
Yakov Kapusta
Mar 05, 2023

המאמר של שני הפלופ' המלומדים יוסי ריוב וצביקה מנדל... הוא מאמר בעצם בגנות המפעל הציוני מראשיתו... וסטירת לחי לכל אשר נעשה בארץ בתחום הנטיעה והיעור עוד בטרם הכרזת המדינה... ! אפשר להביע דעה ועמדה מלומדת בעד ואו נגד דרך וגישה מסוימת ולהציע אלטרנטיבה חיובית ובעד היעור בדרך ובזני צומח בהתאמה לאקלים לנוף ולהסטורית הצומח באיזור המסויים ומתוך התחשבות בצומח והחי שהיו וישנם במרחב המדובר מתוך הבנה שעם כל הכבוד... הצומח והחי הם במקום שני אחרי האדם החי במקום !!! בהחלט יש מקום לשמורות טבע לשימור הסביבה הטבעית במידה והיא ראויה לשימור בשל יחודה !! חשוב לאפשר לבני האדם לבקר בשמורות הללו במסגרת מגבלות להגנת החי והצומח בשמורה... ! כל זאת בתנאי שישמרו במקביל גם תנאי מחיה נאותים לאדם החי בסביבה !!!…

Like
photo-1568607918870-9ddecf71275c.jpg

עצים הם תושבים | קיימות מקומית

צבא ההגנה לעצים | תנועת האקליפטוסים

bottom of page