כוחו של הייעור: שיפור האקלים, עצירת סחף, העשרת מי תהום והשבחת נחלים

"בארצות בהן אחוז השטח המיוער ניכר, גוברת השפעתו על מזוג האקלים"

" שיפורים אקלימיים קשורים קשר ישיר בהשפעת היער, והשבחת מאזן המים בתוך אפיקי הנחלים והעשרת מי התהום"

"עם ריבוי האדים באויר כתוצאה מהטרנספורמציה של העצים, גוברת הלחות היחסית באויר. נוסף על כך פוחתת דרגת החם והתאידות המים מהקרקע. עצמתן של הרוחות החזקות נשברת. בתנאים אלו מתהוה ביער מיקרו אקלים בעל תכונות אקולוגיות מסוימות, שאנו נמצא בשטח פתוח"

"כיום יש באפשרותנו לנטוע בתוך נקיקי הסלעים מיני עצים, המצטינים בכחם להבקיע סלעים, לחדר לתך

הבקיעים ולהרחיבם, להשתרש בהם, לצמח ולהתפתח לאילנות גבוהים, כעבור זמן מסוים מסתעפים נופיהם ויוצרים כפה סגורה. עלים פירות חלקי-קלפה וענפים נושרים מן העצים, וכלם יחד יוצרים לאחר הפרדותם שכבת רקבובית המהוה קרקע פוריה מאוד. תכונותיה הפיסיקליות והכימיות של הרקבובית הן מעולות, והיא מצטיינת בנקבוביות רבה, ומשום כך היא סופגת רטיבות רבה, במשקל כפול ממשקלה, בה בשעה שחול וחמר סופגים רטיבות רק כדי רבע או מחצית ממשקלם. מי הגשם במקום לרדת לאורך הפלגים מן המורדות נספגים בנקל ע"י קרקע היער, 15-30% של מי גשם יורדים על כותרות העצים וגזעיהם ומטפטפים מהם במתינות על פני האדמה. הרקבובית מעבירתם במהירות לתוך הקרקע ולסדקי הסלעים, ושרשי הצמחים נהנים מהם במידה רבה. רק עודפי המים נידחים בהדרגה ויורדים אל מי התהום.

מי-התהום כשהם רבים, מופיעים פה ושם בצורת מעינות וזרמים לתוך אפיקי הנחלים הרב שנתיים, שאנו כה זקוקים להם.

כדוגמא יפה לתהליך זה יכול לשמש האי קפריסין. אף הוא כארצנו סבל מחורבן יערותיו, הגם שלא באותה מידה, כיום מכסים שם יערות קרוב ל 18% מאדמת האי, ורב המעינות נובעים בסביבות המיוערות"

אחרי שרב עדרי הצאן והבקר נעלמו מרכסי ההרים בארצנו, הרי נעשינו עדים לשינויים מכריעים. במקומות החשופים ובמדרונות הסלעים, בהם רגנרציה טבעית היתה נראית כבלי אפשרית, משגשגים כיום נבטי עצים ושיחים ממינים שונים. הם מרפאים את פציעהם שנתהוו כתוצאה מכריתה, מכרסום ומעקירה מתמידים, והתקדמותם בגדילה בולטת. אם תהליך זה ימשך וניתן לטבע את האפשרות לרפא בכחות עצמו את פצעיו, נוכל לקמץ סכומים ענקיים ע"י הפצה טבעית של מיליוני עצים, אשר בתנאים אחרים היינו צריכים לנטע או לזרוע מידי שנה בשנה"

מקור:

ישראל גינדל . היער והיעור בארץ . המעבדה לחקר היעור, רחובות תשי"ב 1952.