• גיא שחר

התנגדות גיא שחר לתקנות היערות (רישיונות) התשפ"ב 2022 (השר פורר)



25.3.2022

1. כפי שאפרט ואסביר להלן, הנוסח המוצע לתקנות היערות (רישיונות), התשפ"ב -2022 (להלן: ״החוק״), יביא לפגיעה קשה בהגנה הקיימת היום לעצים, יגביר את קצב כריתת העצים ויגביל את יכולת הציבור להתנגד לכריתות עצים.

2. אם הגנת עצים עומדת מול עיניהם של מחוקקי החוק עליהם לעצור את הליך החקיקה מיד, להוציא לחלוטין כל ההתייחסות ל״מיני עצים פולשים״, להסדיר ולתקן את שאר הפרצות בהצעת החוק כפי שיפורט להלן ורק לאחר מכן לשוב להליכי החקיקה. אם שמירה על עצים אינה עומדת נגד עיניהם של מגישי החוק, שיהיו ישרים עם הציבור ועם עצמם ויתקנו/ימחקו את דברי הפתיחה של הצעת החוק, סעיף ב׳, שמפליג ומרחיב על חשיבות העצים וחשיבות ההגנות עליהם. כל קשר בין דברי הפתיחה לבין הצעת החוק, הוא הטעיה של הציבור, כך לדעתי.

3. אני מבקש להיות מוזמן לכל דיון בעניין חוק זה בכנסת ובוועדות השונות. ברצוני להציג את הפרצות הרבות הקימות בהצעת החוק ולהדגים כיצד במקום לשמור על עצים, אם יחוקק כלשונו, החוק יפגע בעצים ויגביר את קצב הכריתות השנתי שמוערך נכון לשנת 2022 מעל 250 אלף עצים בשנה.


מילה כללית על מינים פולשים בכלל ועצים פולשים בפרט.

4. כיום אין הסדרה בחוק של מה ומי היא הסמכות וההליך החוקי להגדיר מה הוא מין פולש, מה הקריטריונים להגדרת מין כפולש ומה הצעדים והממשק שיש ליישם מול מין פולש. חוסר הסדרה זה הביא לכך שמקור הידע הנוכחי להגדרת מינים פולשים הוא ספר ״הצמחים הפולשים בישראל״ מאת ז'אן מארק דופור-דרור.

5. ספר המינים הפולשים הוא בבסיסו איגוד של פרסומים, מיידעים ומאמרים מהארץ ומהעולם. הגדרת המינים הפולשים בספר, לרוב, אינה מתבססת על מחקרים שנעשו בארץ ובתנאי האקלים הייחודים בארץ ולא נעשו מחקרים עבור תנאי הגידול השונים שיש בארץ.

האקליפטוס כמשל

6. ניתן להצביע על הנזק של התבססות על הספר זה כבסיס המידע כבר משנת 2015 עת נכרתו בארץ עשרות (ואף מאות) אלפי אקליפטוסים בשמורות של טבע של רט״ג, בחורשת הסרג׳נטים בנתניה ובעוד מקומות. רק לאחר שהנזק והכריתות הושלמו, קמה צעקה מצד שורה ארוכה של אנשי מקצוע, אגרונומים וייערנים בקריאה להפסיק את הכריתות של עצים האקליפטוס בארץ. בשנים לאחר מכן פורמו מספר מאמרים שחקרו את השאלה האם יש הצדקה להגדיר את האקליפטוס כמין פולש או לא. נמצא כי הגדרה זאת אינה מוצדקת והאקליפטוס אינו מין פולש.

7. לאחר פרסום המאמרים והמחאה הציבורית, פורסם תיקון לספר המינים הפולשים וההגדרה בו תוקנה שהאקליפטוס הוא לא מין פולש אלא רק באזורים לחים. מומחים רבים טוענים גם היום שהגדרה זאת, פולש באזורים לחים, אינה מוצדקת ויש לבטלה לחלוטין. אך הנזק כבר נעשה ועשרות-מאות אלפי עצי אקליפטוס נכרתו שלא לצורך.

8. לדעתי, כריתת האקליפטוסים בארץ נבעה בעיקר על יחסי ציבור גרועים שנעשו לעץ על ידי רט״ג והחברה להגנת הטבע׳ ופחות התבססה על מחקרים מעמיקים. במחקר שנעשה בחורשת הסרג׳נטים בנתניה ע״י ד״ר ניר הר, נמצא כי חורש האקליפטוסים דווקא מסייע ועוזר לעושר המיני הצומח, אבל לאלה שהחליטו שהאקליפטוס הוא מין זר שיש להכחיד, זה לא ממש שינה.


ועדה ממשלתית בלתי תלויה להסדרת נושא המינים הפולשים בארץ

9. עד שלא תוקם וועדה ממשלתית שתסדיר את הנושא של הגדרת מינים פולשים, לרבות עצים, מה הממשק הנכון להתמודדות עם כל סוג של מין פולש ובאיזה אזור בארץ, אין לסווג מינים כפולשים ובטוח שלא לאשר כריתות של עצים. וועדה זאת צריכה לכלול נציגים מקק״ל, רט״ג, אנשי אקדמיה (במיוחד), נציגי ציבור ועמותות שעניינם שמירה על עצים, ודיונה יהיו פתוחים לציבור והציבור יוכל להגיש את התייחסויותיו להחלטותיה.

10. החלטות ועדה זאת צריכים להיות מבוססים על מחקרים (רבים) שבוצעו בארץ ובתנאי האקלים המקומיים. מחקרים אלה צריכים לעבור ביקורת עמוקה ואמיתית ורק אם נימצא, בצורה מובהקת, כי מין חיי או צומח מסוים הוא פולשני, יש להתקדם לחקור ולבחון מה הם הדרכים הנכונות להתמודד אתו.


11. עוד יש לשקול, גם במקרה ומין של עץ הוגדר כפולש, האם יש לכרות אותו או לא ולאזן בין צרכים שונים. האם עץ פיקוס שנבט ליד בור מים במדבר הוא ראוי כריתה? יש לאזן בין היתרונות החיובים של עצים באזורים השונים, למשל צל וקירור במדבר לבני אדם וחיות מול ההרגשה של גורמים כאלה ואחרים שיש פה מין פולש שיש לסלקו. האם עץ אקליפטוס בין 100 שנים ובעל קוטר של 2 מטרים ליד מקור מיים בשמורת טבע הוא לא ראוי לשימור?

12. רוצה לומר ששיקולים אקולוגים אינם חזות הכל ויש לאזן עם שיקולים נוספים כמו ערך נופי, תרומה לחיות ובני אדם ועוד. לצערי גורמים רבים בחרו לכרות ולהכחיד עצים כראיה דתית ממש וזאת תוך פגישה קשה באינטרס הציבורי הרחב, בטבע, בחיות ובצומח.

13. בישראל של 2022, עצים הם שומר הקרקעות מספר 1 ובלעדיהם שטחים יעברו פיתוח (תשתיות, כבישים, אזורי תעשיה, בינוי ועוד). כל אזור שעובר חישוף ודילול מעצים ו/או שטחים לא מיוערים הם אזורים בעדיפות ראשונה לפיתוח. אז מה עדיף שעצים ״פולשים״ יישארו בשטח או שאותו מקום יכוסו בטון ואספלט?


התייחסות פרטנית לפי סעיפי החוק:

14. סעיף 1 ״הגדרות״ –

· ״מומחה״ – ״אקולוג, הנדסאי או אדריכל נוף שתחום עיסוקו העיקרי הוא עצים.״ הגדרה זאת היא מעורפלת ומהווה פרצה וזילות של מי מוגדר כמומחה״. היום אין הסדרה של מי מוגדר כאקולוג. אנשים מגדירים את עצמם כאקולוגים אחרי לימודי תואר ראשון בהוראת ביולוגיה במכללות למינהן ואף פחות מכך. אין דרישות מינימום של ציונים והצלחה בלימודים או בחינת הסמכה כלשהיא. הגדרת ״מומחה״ כפי שמוצע בהצעת החוק תביא לכך שאנשים שאינם מקצועיים וחסרי ידע מקצועי נדרש, יוכלו לאשר ולהגיש תכוניות לכריתת עצים.

יש להסדיר את הנושא בחקיקה ובקורסי הסמכה מטעם משרד החקלאות. רק מי שיעבור הכשרה מקצועית מינימאלית במשרד החקלאות יוכל להיות מוגדר כ״מומחה״ לעניין הגשה של סקרי עצים.

· ״מין פולש״ - ״מין עץ שהיגר, התבסס והתפשט באזור הנמצא מחוץ לתחום תפוצתו הטבעי ושגורם או עלול לגרום לשינויים או לנזק לסביבה החדשה אליה הגיע ולמינים המקומיים שבה;״

הגדרה זאת תאפשר כריתת עצים רבים, לרבות אקליפטוסים ללא ביצוע שום מחקר מעמיק ובדיקה האם הם גורמים נזק כלשהו לסביבה. מספיק שגורם כלשהו יגיד שמין עצים כזה או אחר ״עלול לגרום לשינויים או לנזק לסביבה״ והוא יוגדר כמין פולש. וזאת מבלי להגדיר מה היא הסמכות החוקית לקבוע הגדרות הרות גורל מעין אלה. ראה לעייל ההתייחסות מורחבת לעיניין הסדרה ממשלתית בנושא.

ניתן ללמוד מניסיון העבר (הלא רחוק) שהגדרות מעורפלות שכאלה הביא לכריתה של עשרות אלפי ואף מאות אלפי עצים בארץ בשנים האחרונות, רובם אקליפטוסים אבל לא רק.

15. במחקר שערכו ד"ר עודד כהן ופרופ׳ יוסי ריוב ובדק האם האקליפטוס הוא מין פולש נקבע כי אין הצדקה להגדירו כמין פולש כי קיימים פערים בין ״מצב הפלישה״ בשטח לבין המצב שדווח בדוחות ובספרות שלכאורה הצדיק את הגדר האקליפטוס כמין פולש. מתוך המאמר:

· ״כמות הזריעים ביערות הנטועים קטנה מאד, והופעת זריעים במרחק מצמח האם נדירה יחסית להיקף הנטיעות, ואינה מצדיקה את הגדרתו כפולש״

· ״מהממצאים עולה, שקיים פער ניכר בין הדיווחים על פלישה למצב בפועל״

· ״עומת זאת, מחקרים חדשים שהתמקדו בשלבי הנביטה והצימוח של אקליפטוס המקור בשנתו הראשונה הראו, שקיים פער בין מודל ההערכה מבוסס הספרות לבין המצאות נבטים ושרידותם בשטח, המעידים על סבירות נמוכה מאוד לפלישה״

· ״ערכנו תצפיות ראשוניות בחלק מהאתרים האלו והממצאים מצביעים על פער גדול בין הדיווחים בספרות לבין המצב בפועל״


16. סעיף 3 (ג)(2) קובע שאין צורך בפרסום רישיונות הכריתה במקרה ש״כריתת העץ נדרשת לצורך הכשרת קרקע לשימוש חקלאי;״. יש למחוק סעיף זה מאחר ויש לשקול ולאפשר לציבור להתנגד במקרים בהם יש בקשה לכרות עצים גם למטרות חקלאיות. מקרה בו חקלאי רוצה להחליף מטע אבוקדו למטע עצי תפוז אינו דומה למקרה בו ישונה יעוד קרקע מחורש לאדמה חקלאית. במקרים ויכרתו חורשות או עצים בשטחים פתוחים לצורך הסדרה חקלאית, יש לאפשר לציבור להתנגד. אנו חיים בעידן מודרני שגם לשטחים פתוחים וחורשות יש חשיבות גדולה, גם מול צרכים חקלאים. ניתן להגדיל את התנובה החקלאית בהיקף השטחים הקיים אם יישמו מתודולוגיות חקלאיות חדישות להגברת התנובה מכל יחידת קרקע.

17. סעיף 5 – יש למחוק את תת הסעיפים הבאים:

(3) העץ הוא ממין פולש – כפי שהוסבר לעייל בהרחבה, אין היום שום גורם מוסמך מטעם המדינה להגדיר מה הוא מין פולש ומה מידת הצורך בכריתת עצים שהוגדרו כפולשים. עד להסדרת הנושא אין לאשר כריתה של עצים, גם אם גורם כלשהו הגדיר אותם ככאלה מאחר והנזק הסביבתי שיגרם מכריתה שלא לצורך יעלה במספר מונים על הרווח הסביבתי שכריתתם תביא לכאורה. לוקח לעצים עשרות שנים לגדול לממדים משמעותיים וכריתת עץ היא בחזקת נזק בלתי הפיך בעוד שהשארת העץ ואי כריתתו לא תגרום נזק במקום שהוא נמצא בו כבר עשרות שנים. (5) כריתת העץ נדרשת לצורך הכשרת קרקע לשימוש חקלאי – יש לאזן בין הצורך החקלאי לבין הצורך של הציבור בשטחים פתוחים, יערות וחורשים. בעוד שאת התנובה החקלאית אפשר להגדיל על בסיס השטחים החקלאים הקיימים, יערות לא ניתן להגדיל על ידי גריעת השטחים המיוערים. אין לאשר כריתת עצים לצורך הכשרה חקלאית ללא פרסום רישיונות כריתה לציבור ומתן הזדמנות לציבור להגיש את השגותיו ולשקול בין הצרכים השונים, חקלאות ומנגד עצים ושימורם.

(6)כריתת העץ נכללת בתכנית שנתית שאושרה לפי תקנה 17; - ראה פירוט מורחב על סעיף זה בהמשך המסמך. בקצרה, יש לפרסם לציבור את תוכניות העבודה השניות של קק״ל לתחזוקה וממשק יעירני גם בשלטים ברורים בשטח החורש ולא רק באתרי האינטרנט הממשלתיים. צריך לאפשר ולהנגיש לציבור את תוכניות העבודה השנתיות של קק״ל, רט״ג וראשיות מדינה וראשיות מקומיות ולאפשר לציבור לשמור על העצים, להגיש התנגדויות ולמנוע כריתות ככל שניתן.


18. סעיף 11 סייגים לחיוב נטיעה חלופית. יש למחוק את תת סעיף (3) ״העץ הוא ממין פולש״. עד להסדרת הנושא של מינים פולשים בכלל ועצים בפרט, אין לייחס לאף עץ פולשנות. בנוסף, הנוסח הנוכחי של סעיף זה גורר שעבור מרבית העצים שנכרתים בישראל לא ישולם ולא יינתן ערך חלופי כפיצוי. יש לשקול למחוק גם את תת הסעיפים הבאים (1) – העץ מת, (4) – כריתה לצורך הכשרה חקלאית, (5) – עץ שנכלל בתוכנית שנתית של קק״ל, (7) העץ מצוי במקרקעי ציבור לגביהם ניצן צו לפי סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור.

19. סעיף 15 ערעורים על החלטת פקידי יערות אזורים. יש להבהיר מה היא התקופה בא ניתן לערר על החלטת פקידי היערות האזורים. לפי הצעת החוק כתוב ״רשאי להשיג על כך לפני פקיד היערות הממשלתי, בתוך תקופת הפרסום.״. מה היא תקופת הערר במקרים בהם פקיד היערות האזורי פרסם את החלטתו בתום או אחרי תקופת ההתנגדויות? במקרים אלה לא יהיה ניתן לערר על ההחלטה ומבקש הבקשה יוכל להוציא לפעול את כריתת העצים ללא יכולת להגיש ערעור לפקיד היערות הארצי. יש להגדיר בצורה מופרשת כי ניתן לערר על החלטת פקידי יערות אזורים תוך 14 יום מפרסום ההחלטה.


20. סעיפים 17, 18 – תוכניות עבודה שנתיות של קק״ל, רט״ג ורשויות מקומיות – יש להוסיף פיסקה שתחייב פרסום לציבור בשטח היער ו/או החורשה ו/או העצים שהוחלט לכרות ו/או להעתיק במקום בולט ונגיש לציבור. לדוגמא ליד העצים המדוברים, ו/או בחניונים ו/או בצידי הדרך, ו/או בצמתים מרכזיות הקרובות לשטח בו נעשית תוכנית שנתית לממשק יערני. הציבור הרחב לא עוקב אחרי אתרי משרדי הממשלה ואינו מודע לכך שנבנית או מאושרת תוכנית ממשק יערנית שנתית לאזור. פעול יוצא מכך יהיה שהציבור יתעורר בוקר אחד למשמע מסורים ורק לאחר שהממשק היערני והכריתות החלו. ספק אם יהיה ניתן לעצור את הכריתות או לערער עליהם בשלב זה, לאחר שביצוע בפועל החל. אם מטרת החוק היא לשמור על עצים ולשתף את הציבור בהנפקת רישיונות כריתה ולאפשר לציבור להתנגד ולהתייחס לרישיונות הכריתה, יש להנגיש לציבור את המידע בצורה פיזית בשטח.


מילה כללית לסיום:

21. בשנים אחרונות מתנהלת מלחמת תודעה של ממש נגד עצים בכלל, אקליפטוסים ועוד. גורמים שמגדירים את עצמם כאוהבי טבע מנהלים קמפיין מתמשך, (לדוגמא ומבלי להאשים בכלום) נגד עצים ובעד דילול חורשות ויערות. עוד עולות עדויות, לכאורה, ששריפות יער שהתרחשו בשנים האחרונות הם תוצאה של הצתות יזומות שנובעות מתוך רצון לדלל יערות ולהחליף את הרכב העצים ביער. פרויקט ׳טבע ביז׳ של החברה להגנת הטבע נותן הכשר ירוק לחברות וגופים מזהמים באם יטפלו במינים פולשים. במקרים רבים ה״מינים הפולשים״ הם עצי אקליפטוס שנכרתו באלפיהם עקב הגדרה שגויה ובלתי מבוססת. רוצה לומר – נוסח הצעת החוק ״משחק לידיהם״ של כל אותם גורמים שרוצים לכרות ולדלל עצים ממניעים אידיאולוגיים (דתיים ממש) וכנגד הדעה המקצועית הרווחת והאינטרס הציבורי.

כמה מילים על כותב ההתייחסות:

22. כותב ההתייחסות הוא פעיל חברתי סביבתי הפועל החל משנת 2014 בשימור חורשת הסרג׳נטים בנתניה ומניעת כריתה ודילול עצים בחורשה ובמרחב העיר נתניה. לאורך השנים ממנתי שתי חו״ד מומחים על הנעשה בחורשה, הראשונה נכתבה ע״י ד״ר עדי נעלי בשנת 2016 לאחר דילול עצים מאסיבי של עצי אקליפטוס והנזקים (תמותת העצים) שנגרם לחורשה לאחר מכן. השניה נכתבה בשנת 2020 ע״י ד״ר ניר הר וסייעה למנוע כריתתה של 1300 עצי אקליפטוסים נוספים בחורשה. לאורך השנים קראתי עשרות רבות של מאמרים ומחקרים בנושאי עצים, מינים פולשים, דרכי הטיפול במינים פולשים ונחשפתי לדרך שבה גורמי המדינה, קק״ל, רט״ג, רשויות מקומיות, אגרונומים, יערנים ואקולוגים מתנהלים סביב נושאים אלה. אני משמש היום כנציג ציבור בוועדה לאיכות הסביבה נתניה וחבר וועד מנהל ב׳ קרן ירוקה נתניה׳ מ.ע. 580731818. עוד אני מנהל של קבוצת פיסבוק– ׳תושבים למען חורשת הסרג׳נטים׳ שמטרתה שמירה על החורשה. בעל תואר מהנדס מחשבים Bsc מטעם אונ׳ בר אילן ובעל תואר שני MA במשפטים ללא משפטנים.

גילוי נאות – לאור פעילותי לשימור החורשת הסרג׳נטים, הגישה נגדי האקולוגית העירונית לשעבר של נתניה, הגב׳ אביב אבישר תביעת דיבה, בשנת 2019, בגין פוסטים שפרסמתי בפייסבוק ומכתבים ששלחתי ועניינם הנעשה בחורשה. התביעה, ת"א 54348-01-19, עדין מתנהלת בבית המשפט השלום בחיפה.

בברכה,

גיא שחר

ת.ז 049172216

טלפון 0524332401

כתובת: האלונים 22/68 נתניה

אימייל: ggguuyyy@gmail.com

משקיף בוועדה לאיכות הסביבה נתניה,

חבר ועד מנהל ב׳ קרן נתניה ירוקה׳ מ.ע. 580731818,

מוביל את קבוצת ׳תושבים למען חורשת הסרג׳נטים׳

יו״ר ועד קריית השרון.

photo-1568607918870-9ddecf71275c.jpg

עצים הם תושבים | קיימות מקומית

צבא ההגנה לעצים | תנועת האקליפטוסים