• אוסי בנימין

הצעת חוק להב הרצנו 2 - הפגיעה הציבר ובעצים כפולה



פרסום בתהליך עדכון

הצעת החוק להב הרצנו- מספר 2 לתיקון פקודת היערות - גרועה וחמורה יותר מקודמתה. [1]

בהצעת החוק 1 בוטל "רק" הגנת העצים בתכנון ובניה – בהצעה 2 בוטלה בנוסף זכות הציבור והגנת העצים בכללותה.

איפה זה פוגע בך.

לעצום עניים- ולדמיין, שנת 2050, אזור מגורים בוהק מחום וצפוף,

בקרבת מקום -חורשה יחידה משמעותית לחייכם.

לפתע מגיעים כורתים ומכחידים את כל החורשה .

תצעקו עד השמיים. רישיון הכריתה התפרסם לפני 30 שנה , ורק אז אפשר היה להגיש ערר.

מה התלונה שלכם?

מה, רישיון הכריתה ניתן עוד לפני שהתחילו לתכנן את השכונה? מה לעשות.

מה, רישיון הכריתה ניתן לעצים צעירים, והיום העצים מפוארים ונדרשים לשימור? מה לעשות.

מה, לא היגשתם ערר לפני 30 שנה? מה לעשות.

מה, השכונה בכלל לא היתה בנויה אז ? מה לעשות.

מה, תלו שלט על העץ באזור בו כלל לא היו אנשים? מה לעשות

מה, לפני 30 שנה היו עצים רבים אזור, ואף אחד לא חשב שכולם יכרתו ? מה לעשות

מה, משבר אקלים? מה לעשות.


דברי ההסבר: אינטרסים? הסדרים?

"מטרתה של הצעה זו היא לשפר את ההגנה הניתנת לעצים בוגרים ולאילנות,

תוך שמירת האיזון בין אינטרס ההגנה על העצים לבין אינטרסים נוספים.

לשם כך מוצעים במסגרת הצעת החוק מספר הסדרים."( דברי ההסבר)

הצעת החוק לא משפרת הגנתם של העצים- ההפך הגמור.

בחוק קיים פיתוח לצד הגנת עצים., לא ברור מה הכוונה אינטרסים נוספים ?

מה הכוונה " הסדרים " הסדר בן מי למי?


הצעת החוק: פרסום רישיון כריתה וערר

שילוט 60 יום ופרסום רישיון כריתה להגשת ערר. [2]

המועד : לפני הפקדת תוכנית תב"ע בלבד [3]

60 יום בהתאמה למשך התנגדות לתוכנית תב"ע-

60 יום בהתאמה לסעיף 83 ג(ג) לפי הצעת החוק – "לא יחליט מוסד תכנון על הפקדת תוכנית".-כלומר רק תוכנית תב"ע .

רישיון כריתה יונפק על ידי פקיד יערות עירוני/אזורי על סמך תכנון מוצע

יוגש ערר/ לא יוגש ערר. – יחליט פקיד יערות.

הגנת העצים וזכויות הציבור - הסתיימו במועד מוקדם מאוד .

בטרם התחיל כל דיון בתוכנית.


ביטול הגנת העצים בתהליכי תכנון ובניה .

בהצעת הוק 1 + 2 – בוטלה הגנת העצים ע"י מוסד תכנון בהליכי תכנון ובניה. ונדרש מראש רישיון כריתה.

רק במועד המוקדם של הפקדת תוכנית נדרש נדרש לסמן את העצים על תשריט התוכנית

תיקון סעיף 92 5. בסעיף 92 לחוק, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) היו בתחום התכנית עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג, תכלול ההודעה על הפקדת התכנית גם את עיקרי הוראות התכנית ביחס לעצים הבוגרים ומספר העצים הצפויים להיפגע; תשריט התכנית כאמור יכלול את סימון העצים הבוגרים בתחום התכנית וסימון העצים שצפויים להיפגע כתוצאה מביצוע התכנית."


חוות דעת

הטעיה : " זאת בניגוד למצב הקבוע היום לפיו נדרשת חוות דעתו של פקיד היערות רק בשלב אישור התכנית"[4] .

האמת היא : במצב הקבוע כיום רישיון כריתה -נדרש בשלב אישור התוכנית מפקיד היערות ולא חוות דעת.

החוק הקיים : "שר הפנים ... יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות" [5]

ייעוץ= חוות דעת-:אינו קשור לשלב אישור התוכנית.

חוות דעת= רישיון כריתה

בדוח הרגולציה הפנים משרדי -רישיונות כריתה (נובמבר 2018 )– הוחלט לקצר תהליכים ולאחד בן חוות הדעת לרישיון כריתה. ולמעשה לבטל את הוראות חוק תכנון ובניה כמתואר במצב קיים בדוח -"הרגולטור(פקיד יערות) מוגדר כגורם מוסר מידע בשלב התכנון- וכגורם מאשר בשלב הרישוי."[6]

בדוח הוחלט לקצר תהליכים ולאחד בן חוות הדעת לרישיון הכריתה .

" קיצור התהליך לקבלת רישיון כריתה בתהליך תכנון ובנייה על ידי: מתן חוות דעת של הרגולטור בשלב המידע התכנוני בלבד.- ביטול הצורך בהגשת בקשה לרישיון כריתה לאחר קבלת היתר הבניה. " [7]

" ביטול הצורך בהגשת בקשה לרישיון כריתה אחרי קבלת היתר הבנייה וחוות דעת – כאמור, הרגולטור יהיה מעורב בשלב הבקשה למידע תכנוני, ולא בשלבים מאוחרים יותר. בשלב זה הוא יעניק חוות דעת ..ו ימסור.., רישיון כריתה..."

מסקנה : רישיון כריתה ולא חוות דעת.

1. הצעת חוק מספר 1 של להב הרצנו – רישיון כריתה מראש - כתחליף להגנת העצים על ידי מוסד תכנון.

2. בדברי ההסבר -שלב אישור התוכנית = מועד רישיון כריתה.

3. דוח הרגולציה הבעייתי מאוד – איחוד בן חוות הדעת לרישיון כריתה

מסקנה – רישיון כריתה ולא חוות דעת.

סעיף 83 ג( ג ) בחוק תכנון ובניה :

החוק הקיים : " היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים"[8]

1. והגנת העצים נדרשת מ כל וועדות התכנון לאורך התהליך התכנוני עד היתר.

2. אין החרגה למוסד תכנון- (חל על כל סעיף ב בחוק התכנון ובניה. )


הצעת החוק : " במקום האמור בו יבוא "היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יחליט מוסד תכנון על הפקדת תכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, ולאחר שהונחה בפניו חוות דעת פקיד היערות.."

1. בוטלה הגנת העצים על ידי מוסד התכנוןהיא לא כתובה יותר בסעיף החוק 83 ג (ג)

2. תנאי סף- רישיון כריתה = חוות הדעת יוגש למוסד התכנון מראש.

3. ה"פקדת תוכנית" מתייחס לתוכנית תב"ע בלבד. ( השלב המוקדם ביותר ).

4. מוסד התכנון יחליט רק על הפקדת התוכנית ויבחן את רישיון הכריתה וחוות דעת.

5. כיוון שהדיון מתבצע בטרם הפקדת התוכנית, לא ניתן לשקול את מכלול השיקולים...


הצעת החוק -כל זה בוטל:

1 החוק היום: הגנת העצים=תכנון לצד עצים- בידי דרג מקצועי נרחב, בכמה וועדות תכנון. כל מוסד תכנון מטמיע בתוכנית את הגנת העצים, ומנחה מתכננים אדריכלים ומהנדסים -לשפר תכנון ולהגן על העצים.- בוטל.

2. החוק היום הגנת העצים נמשכת בכל ההליך התכנוני, ומתגברת מטבע הדברים בתכנון הפרטני המקומי.

ולכן מתייחסת להתפתחות של מקום, לשינוי אקלים או שינוי החלטות. – בוטל.

3. החוק היום : רישיון הכריתה יצא רק לאחר שדנו בתוכנית כל מוסדות התכנון ויש אישור להיתר בניה - בוטל

4. החוק היום: הדרג הנמוך ביותר מבחינה תכנונית ( פקיד יערות) יבוא רק אחרי מיצוי הליך בדרג תכנוני מקצועי ( מוסד התכנון ) – בוטל.

5. החוק כיום : העצים יוצגו למוסד התכנון על פי ערכם – בוטל

הצעת החוק-העצים יוצגו למוסד תכנון בערך הנמוך ביותר, ,כעצים ברי כריתה, למרות שרישיון הכריתה ניתן מראש על פי תכנון מוצע ע"י ופקיד יערות חסר הבנה תכנונית מקצועית, ובטרם דן בתוכנית מוסד תכנון .


ביטול כל ערכאות- הגנת עצים

החוק כיום – 3 ערכאות להגנת העצים ומעורבות אנשי מקצוע ותכנון בהגנת העצים.

בן ערכאות יכולות לעבור שנים רבות.

בהתנגדויות ידונו מוסדות התכנון -האחראים לכלל התוכנית והשפעתה על הציבור.

1. הציבור יכול להגיש התנגדות לתוכנית תב"ע ובכלל זה להתנגד לכריתת עצים .

מוסד התכנון ידון בתוכנית ובכלל זה ידון בהגנת העצים, הגורמים המקצועיים והמתכנן- יהיו מודעים לדרישת הציבור

וימטבו את התוכנית ויגנו על עצים.

2. הציבור מגיש התנגדות לתוכנית בהיתר בניה , ובכלל זה לכריתת עצים, ומוסד התכנון והמתכננים , גם לפני היתר בניה מודעים להתנגדות וינסו למטב את התוכנית ולהגן על יותר עצים .

3. הגשת ערר מתבצעת מול פקיד יערות ממשלתי בלבד. רישיון הכריתה הוא מיצוי תהליך ההתנגדות.

הצעת החוק של להב הרצנומבטלת את זכות הציבור מול מוסדות התכנון -בנושא הגנת העצים .

רישיון הכריתה המוקדם מאוד סגר וסיים ומיצה כל התנגדות לכריתת עצים. – ולכן בוטלו ערכאות.


הצעת החוק -עצים מפלסטיק

הצעת החוק מתעלמת משינויים במקום ושינויים בעצים , והחלטות שונות המתקבלות לאורך השנים.

דוגמאות:

1. יש דרישה לכריתת חורשת אלונים עתיקה בבית קשת - על סמך תב"ע ישנה.

לפי הצעת החוק- הפרסום ליד העצים היה לפני עשרות שנים , אז גם הסתיימה זכות הערר .

העצים יכרתו ולא ניתן להגיש כל התנגדות משך שנים רבות, גם לא כעת כשהעצם נדירים.

2. נת"ע -כריתת עצים ותיקים ומשמעותיים בלב הערים.

לפי הצעת החוק - פרסום והגשת ערר היו לפני 30 שנה בערך.

אז היו בחצרות יותר עצים, העצים ברחוב היו צעירים יותר, היה הרבה פחות זיהום אויר וכ'.


קרן נטיעות- מה הקשר לחוק ? [9]

קרן נטיעות של משרד החקלאות, או גורם אחר - יכולה להתקיים ללא קשר לכריתות העצים.

ואין מקומה בפקודת היערות.

הקרן במתכונתה בהצעת החוק- תייצר העדפת אינטרס כלכלי על נטיעת עצים.

ותנתק את ההקשר בן כריתה לנטיעה. ותרחיק את הציבור

הוראת החוק : נטיעה ובמקרים מסוימים היטל כספי למען נטיעה. [10]

כריתת עצים ונטיעת עצים - היא עניין מקומי

תפקידה של הרשות המקומית לקיים את החוק ולוודא נטיעת עצים.

תפקידו של מנהל האגף /פ. יערות ממשלתי – לפקח ולעקוב אחרי ביצוע הוראות החוק.

יש להשאיר את האחריות -בידי רשות מקומית ולוודא שהחוק מתקיים.

הציבור מכיר את החוק-רוצה לראות נטיעת עצים, ויוכל לדרוש זאת מהרשות לו יקיימו את החוק

ניהול האגף הנוכחי בוחר להתעלם מהכלים הקיימים בחוק :

בכל רישיון כריתה לכתוב אלו עצים יחליפו את הכרותים והיכן יינטעו.

בדוח שנתי מ'החקלאות- נדרש לדווח לצד הכריתות על על הפיצוי הנופי הנ"ל .

היה ושולם היטל – תינטע הרשות המקומית את העצים ותדווח עליהם כאמור בחוק.

פחות כספים ייעלמו לשלל בעלי אינטרסים

כל שנדרש לעשות – לדרוש את הרישום ואת הדיווח והפיקוח על הרשות המקומית .

כל דיווח כזה הוא כלי בידי הציבור - הוא היחיד בעל האינטרס לקיום החוק.

תחכום אכזרי בהצעת החוק.

אם הצעת החוק תעבור חלילה , יאבדו את הגנתם אוטומטית כל העצים בתוכניות תב"ע עד תוכניות בהיתר בניה.

1. כיוון שמוסד תכנון לא ידון עוד בהגנתם בהליך התכנוני -כנדרש בחוק היום.

2. רישיון כריתה בחוק החדש -הוא תנאי סף לדיון בתוכנית תב"ע

3. זכות הציבור להגן על העצים בוטלה-כי מועד הערר חלף מזמן .

4. כידוע-פקיד יערות נותן רישיונות כריתה לכל תוכנית באופן עקרוני.

לכן כל העצים בתוכניות -יאבדו את הגנת החוק הקיים ואת הגנת הציבור בכל ערכאות תהליכי התכנון.

"יתרון "הצעת החוק- היא תנקה את פקידי הציבור שביטלו את החוק ללא סמכות בשנתיים האחרונות. הערה )


הערות ומקורות [1] להב הרצנו שני פרסומים . [2] הצעת החוק :פרסום " 15 "(ב1) "הודעה על החלטות כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם על חשבון מגיש הבקשה לרישיון, על גבי שלט שיוצב בשטח הציבורי הנגיש הסמוך ביותר, במיקום ובאופן שיקבע פקיד היערות, למשך תקופה של 60 יום לפחות; ההודעה תכלול את פרטי העצים ומבקש הרישיון, את ההחלטה ונימוקיה ואת תנאי הרישיון, וכן את תאריך מתן הרישיון, והמועד האחרון להגשת הערר; העצים המיועדים לכריתה או להעתקה מכוח ההחלטה יסומנו באופן שיקבע שר החקלאות פיתוח הכפר (להלן – השר)." [3] תב"ע - תוכנית ראשונית ,כללית לקביעת ייעודי הקרקע -לעיתים לשטחים נרחבים ומגוון יעדים . [4] דברי ההסבר להצעת החוק [5] חוק תכנון ובניה סעיף 83 ג (ג) [6] תוכנית משרדית להפחת הנטל הרגולטורי – רישיונות כריתה 11.2018 עמוד 11 [7] תוכנית משרדית להפחת הנטל הרגולטורי – רישיונות כריתה 11.2018 - עמוד 4 – תמצית הצעדים מתוך התוכנית [8] חוק תכנון ובניה 83 ג (ג) [9] הצעת החוק קרן נטיעות: " הקמת קרן לנטיעת עצים 15ב.(א) מוקמת בזה קרן לנטיעת עצים במסגרת המשרד לחקלאות ולפיתוח הכפר (בחוק זה – הקרן).(ב) מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשם נטיעה של עצים חדשים, שמירה על עצים נטועים ומניעת פגיעה בהם..(ג) בפעילות הקרן הנוגעת לנטיעת עצים חדשים, תשאף הקרן לקדם נטיעת עצים במקומות בהם נכרתו עצים וכן נטיעת עצים בשטחים עירוניים.(ד) הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתכנית רב-שנתית שיאשר השר, ובין היתר באמצעות סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן, לרבות לרשויות מקומיות. (ה) השר, בהסכמת שר האוצר והשר להגנת הסביבה, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה.(ו) כספי הקרן יבואו מהיטל לפי סעיף 15א, הקצבות מתקציב המדינה, תרומות וכל מקור אחר שנקבע לפי דין ; (ז) תקבולי הקרן ינוהלו במערכת הכספים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר במסגרת סעיף תקציבי מיוחד ונפרד; כל תקבולי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד, ויוצאו לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר; חשב משרד החקלאות ופיתוח הכפר יעביר להנהלה או למי שהיא תקבע לעניין זה, דיווחים שוטפים ורצופים לגבי הוצאות הקרן ותקבוליה." [10] פקודת היערות 15 ב ב) ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), יקבע פקיד היערות בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לנטוע, במקום ובמועד שעליהם יורה, עץ או עצים אחרים במקום העץ הבוגר או האילן המוגן שייכרת, שערכם שווה לערך העץ הבוגר או האילן המוגן כאמור, כפי שחושב לפי סעיף קטן (ה)(1) (בסעיף זה – נטיעה חלופית); סבר פקיד היערות כי בשל תנאים סביבתיים או נסיבות מיוחדות לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, יקבע בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לשלם היטל כספי בשיעור ובאופן כפי שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור; לעניין קביעת מועד הנטיעה יביא בחשבון פקיד היערות, אם ביקש זאת מבקש הרישיון, את מועדה של שנת שמיטה." [11] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.

-------------------------


















פוסטים אחרונים

הצג הכול

כריתת עצים מאיצה את משבר האקלים

העצים מייצרים אקלים- מגבירים את הגשמים ומרחיקים את המידבור, העצים מונעים את צחיחות ויובש הקרקע, מורידים את חום האדמה שתישאר פורייה , מנביטה ומייצרת מזון לבעלי החיים, ומעניקה להם מחסה בעת החום ואירוע

photo-1568607918870-9ddecf71275c.jpg

עצים הם תושבים | קיימות מקומית

צבא ההגנה לעצים | תנועת האקליפטוסים